מִתְקַצְּרִים  הַיָּמִים,
עַל  הַקַּיִץ  לָלֶכֶת.
פֹּה  וְשָׁם  עוֹד  חָמִים  –
זֶה  הַכֹּל.  בְּלִי  תּוֹסֶפֶת.

כָּל  דָּבָר  אֶפְשָׁרִי
כְּמוֹ  עֲלֵה  הַשַּׁלֶּכֶת
כְּבָר  נוֹשַׁר  לְרַגְלִי  –
זֶה  הַכֹּל.  בְּלִי  תּוֹסֶפֶת.

אֶת  הָרַע,  אֶת  הַטּוֹב
עַד  תֻּמָּם  אֵשׁ  שׂוֹרֶפֶת,
אוֹר  בָּהִיר,  אוֹר  צָהֹב  –
זֶה  הַכֹּל.  בְּלִי  תּוֹסֶפֶת.

לֹא  בַּיּוֹם,  לֹא  בַּלֵּיל
סַכָּנָה  לֹא  נִשְׁקֶפֶת.
מַזָּלִי  הִתְמַזֵּל  –
זֶה  הַכֹּל.  בְּלִי  תּוֹסֶפֶת.

בְּלִי  כְּוִיָּה  רְצִינִית,
בְּלִי  מַפֹּלֶת  גּוֹרֶפֶת
יוֹם  נִשְׁטַף,  כְּמוֹ  זְכוּכִית  –
זֶה  הַכֹּל.  בְּלִי  תּוֹסֶפֶת.

1967