וְהַמַּסְלוּל  –  יִגָּמֵר.
וְהָעִדָּן  –  פַּעַם  תַּם.
עַתָּה  יִכְבֶּה  לוֹ  כְּמוֹ  נֵר
אֶת  לְבָבוֹ  בֵּן  אָדָם.

הִנֶּה  –  כְּבָר  לֹא  צוֹעֲקִים.
הִנֶּה  –  נִגְמַר  לוֹ  הַקְּרבָ.
כַּמָּה  גָּדוֹל  אֱלֹקִים,
אִם  הַכְּאֵב  –  בִּמְרוֹמָיו!

מֵהָרַכֶּבֶת  –  הֵדִים,
אֵיךְ  הַבְּלָמִים  –  לֵךְ  תֵּדַע…
מִי  שָׁם  מַבִּיט  מצדדים?
אֵלֶּה  הָרֵי  יְהוּדָה.

הֵם  מַבִּיטִים  מִקָּרוֹב.
וְהָרַכֶּבֶת  כַּחֹק
כְּמוֹ  סְעָרָה  תַּחֲלֹף,
וּכְמוֹ  עוֹפֶרֶת  –  תִּשְׁרֹק.

כָּל  הַמֵּרוֹץ  מֵאָחוֹר.
אֵי  הָרָצִיף  הַגּוֹאֵל?
כָּאן  מִתְכַּסֶּה  לוֹ  בִּכְפוֹר
גְּדוּד  אֵין  בְּרֵירָה  שֶׁל  הָאֵל.

גְּדוּד  אֵין  בְּרֵירָה  שֶׁל  הָאֵל,
גְּדוּד  אֵין  בְּרֵירָה  שֶׁל  הָעֵת,
גְּדוּד  אֵין  בְּרֵירָה  שֶׁל  תֵּבֵל
עַל  הָרָצִיף  מִתְפַּקֵּד.

תַּם  הַמַּסְלוּל  שֶׁלָּקַח
כָּל  אֲבֵדָה,  כָּל  חֲלוֹם.
הוֹ  אֱלֹקַי,  אַל  תִּשְׁכַּח
מִי  שֶׁזָּחַל  עַד  הַיּוֹם.

כָּאן  נִגְמְרוּ  הַפְּסוּקִים  –
וְהָרַכֶּבֶת  הָלְכָה.
רַק  אַל  תִּשְׁכַּח,  אֱלֹקִים,
מִי  שֶׁעוֹדוֹ  לֹא  אִתְךָ…