וְלִקְרֹא  רַק  סִפְרֵי  יְלָדִים,
רַק  חֲלוֹם  יַלְדוּתִי  לְטַפֵּחַ;
כָּל  הַשְּׁאָר  –  לְפַזֵּר  לַיָּרֵחַ,
כָּל  עַצְבוּת  עֲמֻקָּה  –  לְהַחְרִים.

הַחַיִּים  מְעַיְּפִים,  וּמִזְּמַן  –
לֹא  בִּקַּשְׁתִּי  מֵהֶם  שׁוּם  מִשְׁעֶנֶת,
אַךְ  אֹהַב  אֶת  אַרְצִי  הַמִּסְכֶּנֶת…
לֹא  רָאִיתִי  אַחֶרֶת,  אָמְנָם.

גַּן  רָחוֹק,  נַדְנֵדָה,  אֳרָנִים  –
הַצְּלָלִים  מִתְכַּנְּסִים  בָּרָקִיעַ  –
חִזָּיוֹן  מְעֻרְפָּל  שֶׁמַּגִּיעַ
אֶל  נִבְכֵי  זִכְרוֹנִי  מִבִּפְנִים.