לֹא,  לֹא,  זֶה  לֹא  קוֹרֶה  לִי,
זֹאת  הֲזָיָה…
יוֹם  הִשְׂתָּרֵךְ  כָּךְ  מִמֵּילָא  –
אוֹ  שֶׁבִּכְלַל  לֹא  הָיָה?
בּכָל  זאת  –  זֶה  לֹא  קוֹרֶה  לִי…
וּבַגָּרוֹן  –  יְבֵשׁוּת,
זֶה  מֵאוֹתָהּ  הַשְּׁנִיָּה…
שְׁטוּת…
לֹא,  לֹא,  זֶה  לֹא  קוֹרֶה  לִי…
זֹאת  הֲזָיָה…
בָּאנוּ  אֶל  הָרַכֶּבֶת,
חָזַרְתִּי,  ו–SOLO,  כֵּן!
חֲגוֹרָתָהּ  הַסּוֹבֶבֶת
שָׁכְבָה  פֹּה,  סִַּכת  הַמַּלְבֵּן,
תִּיק  אוֹ  אַרְנָק  לְלֹא  מַפְתְּחוֹת
סְתָם  נִפְתַּח,
וּמַשֶּׁהוּ  רַךְ  שֶׁלֹּא  אֶשְׁכַּח  –
כָּרִית  קְטָנָה  אֲדֻמָּה  כַּזֹּאת…
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אוּלָם…
קוֹלִי  הֶעָנֹג  לֹא  נָדַם,
מִלּוֹת  הַפְּרֵידָה  הֵחֶלוּ
מוּל  הַשָּׁעוֹן  בַּתִּקְרָה…
לֹא  מֵעֵזוֹת  הַשְּׂפָתַיִם  הָאֶלּוּ
נִפְרָדוֹת…
שְׁנֵינוּ  הָיִינוּ  מְפֻזָּרִים,
קַר  לִשְׁנֵינוּ  הָיָה,  קַר  מֵאוֹד…
גַּם
הָאֵצְבָּעוֹת  בַּכָּסָיה  הַשְּׁחַרְחֹרֶת
קָפְאוּ  כֻּלָּן…
"שָׁלוֹם  –  עַד  הַחֹרֶף,
לֹא  עַד  הַזֶּה,  וְלֹא  הַבָּא,
וְגַם  לֹא  זֶה  שֶׁאַחְרֵי  הַבָּא:
הֲרֵי  אָנוֹכִי
לֹא  חָפְשִׁית  בְּדַרְכִּי…"
"כֵּן,  הִנֶּךְ  מְסֹרֶגֶת"
אָז  הִיא  בָכְּתָה
לְיַד  הַקִּיר,  בְּשֶׁקֶט,
חִוֶּרֶת  כְּמוֹ  דַּף  נֶעֶשְׂתָה…
אֵיך  הַמִּשְׂחָק  הָאַכְזָר
עוֹד  לֹא  נִגְמָר?
בָּאוּ  שְׂפָתֵינוּ  בְּחֹם  לֶאֱהֹב,
בָּרוּחַ  הַקַּר
הֵן  רַק  חִיְּכוּ  קוֹדֶרֶת…
מַשֶּׁהוּ  בָּן  עָצַר  עַד  הַסּוֹף,
כְּאִלּוּ  לֹא  חַי…
זֶה  מָה  שֶׁעוֹד  לֹא  רָאוּ  שְׁתֵּי  עֵינַי:
הִיא  מְכֹעֶרֶת…
זֶהוּ:  "כַּנְסוּ,  הִסְתַּדְּרוּ  שָׁם  בִּפְנִים!"
אֶת  הַפָּנִים  יִבְּשָׁה  בְּמִטְפַּחַת,
לִי  הִיא  נָתְנָה  אֶת  זוֹ  הַטַּבַּעַת…
שׁוּב  נִצְמְדוּ  הַפָּנִים  הַקָּרִים,
הַפַּס  אֶל  הַפַּס,  –
אָז
עוֹדוֹ  הַקַּטָּר  נַשָׁם  –
בְּרַחְתִּי  מִשָׁם…
אֲבָל  –  זֶה  לֹא  קוֹרֶה  לִי,
זֹאת  הֲזָיָה…
קֵץ  לַשָּׁנָה  אוֹ  לַיּוֹם  מִמֵּילָא,
אוֹ  שֶׁהַזְּמַן  לֹא  הָיָה?
לֹא,  לֹא,  זֶה  לֹא  קוֹרֶה  לִי…

1909