מְגֻחָכִים  הֵם  סִדְרֵי  הָעוֹלָם.
אַתֶּם  –  הַבַּנָאי,  הָאוֹפֶה,  הָחַיָּט
אוֹ  בְּקִצּוּר  –  בְּנֵי  הָאָדָם,
מִי  הֶחָצוּף  שֶׁאֶתְכֶם  שָׁדַד?

לֹא  רַק  עֲמָלְכֶם,  הַפְּנַאי,  הָחִבֹּות  –
גָּנְבוּ  הַבְחָנָה  בֵּין  הָרַע  לַטּוֹב,
פִּתְּמוּ  בְּלֶקֶט  הָאֲמִתּוֹת,
גָּזְלוּ  מִכֵּם  הַיְּכֹלֶת  לַחְשֹׁב.

לְכָל  שְׁאֵלָה  –  מַעֲנֶה  פָשׁוּט.
רוֹאִים  אֶת  הַכֹּל  –  בְּלִי  לִרְאוֹת  דָּבָר.
הָפַךְ  לְתַדְפִּיס  הָעִתּוֹנָאוּת
שִׂכְלְכֶם  הַכָּנוּעַ  הַלֹּא  יָשָׁר.

לְכָל  שְׁאֵלָה  –  נִתְּנָה  תְּשוּבָה…
בִּלְבוּשׁ  סַסְגּוֹנִי  אוֹ  אָפֹר,  בְּהֵתְאֵם,
פַּעֲמַיִם  בְּיוֹם  מְכוֹנַת  שְׁאִיבָה
שֶׁל  הַמֶּטְרוֹ  בּוֹלַעַת  אֶתְכֵם.

הִנְּכֵם  זוֹרְמִים  כְּמוֹ  קַוְיָאר  צָפוּף,
גִּזְרָה  אֲחִידָה  לְכָל  נֶפֶשׁ  וָגוּף:
בְּנֵי  הָאָדָם  שֶׁיּוֹדְעִים  לַעֲבֹד,
בְּנֵי  הָאָדָם  שֶׁיּוֹדְעִים  לִשְׂרֹד.

וְשׁוּרָה  לְשׁוּרָה,  אֶחָד  לְאֶחָד  –
יָמִין  –  שְׂמֹאל  –  יָמִין  –  שְׂמֹאל!
הוֹלְכִים  –  עֲדַיִן  זֶה  רַק  מִצְעָד!  –
בְּנֵי  הָאָדָם  שֶׁיּוֹדְעִים  לִקְטֹל.

אַךְ  יוֹם  אֶחָד  תּוֹךְ  כְּדֵי  הַשִּׁגְרָה
אֲשֶׁר  מֵזִינָה  אוֹתְךָ  עַכְשָו  –
קָמְתָּ  לִפְרֹץ  אֶת  הַגְּבוּל  הַנּוֹרָא
כִּי  הָרִבּוּעַ  יָצָא  מֵהָאַף.

אַתָּה  הִתְמַרָדְתָּ,  צוֹעֵק:  "גְּזִילָה!"
עַל  עַצְמְךָ  לֹא  רוֹצֶה  לְוַתֵּר.
וְאָז  יָבוֹאוּ  אֵלֶיךָ  תְּחִלָּה
בְּנֵי  הָאָדָם  שֶׁיּוֹדְעִים  לְדַבֵּר.

יִהְיֶה  דִּבּוּרָם  בַּעַל  עֵרֶךְ  נִכְבַּד,
כָּל  מילתם  –  טוֹב  וָחֶסֶד  נוֹשׂאֵת.
כְּמוֹ  שְׁתַּיִם  עַל  שְׁתַּיִם  –  יוֹכִיחוּ  אֶחָד:
מִזֶּה  הַמִּשְׂחָק  אִי  אֶפְשָׁר  לָצֵאת.

וְאָז,  בֵּן  סוֹרֵר  וּמוֹרֶה,  תִּתְחָרֵט.
הַכֹּל  יִסָּלַח,  הָאָח  הָאָבוּד.
לָרִבּוּעַ  שָׁלְךָ  תַּחַת  שִׁיר  מְהַפְּנֵט
תֻּחְזַר  גַּם  תֻּחְזַר  בַּעֲדִינוּת.

אַךְ  אִם  תִּתְעַקֵּשׁ,  אִם  תִּצְעַק  אַתָּה:
"לֹא  אֶתֵּן  מֵעְַצִמי  לִגְזֹל!"
חֶרֶשׁ  יֵצְאוּ  מֵהָעֲלָטָה
בְּנֵי  הָאָדָם  שֶׁיּוֹדְעִים  לִקְטֹל.

אָז  שִׁמָּמוֹן  כְּמוֹ  חִינִין  תֹּאכַל,
וְלָרִבּוּעִים  יְחֻלַּק  הָאוֹר  –
הַתְּכֵלֶת  בְּחַלּוֹנְךָ  תְּסֻרְגַּל
שְׁתִי  וָעֵרֶב  בְּצֶבַע  שָׁחֹר.

1964