אַל  תְּזָרֵז  אוֹתִי  בִּכְלוּם.  לְכָל  דָּבָר  יֶשְׁנוֹ  מוֹעֵד
וְגַם  חֶשְׁבּוֹן.  שׁוּם  מַאֲמָץ  מִתֵּשַׁע  עֶשֶׂר  לֹא  יָבִיא.
לִמֵּד  חָכָם  שֶׁנְּמָהֵר  לִחְיוֹת  –  וְזוֹ  כָּל  הָאֱמֶת
לָהּ  הֶאֱמַנְתִּי.  כֹּה  מִהַרְתִּי!-  בִּשְׁבִיל  מָה,  תַּגִּידוּ  לִי?

אַל  תְּמַהֵר.  הֲרֵי  דָּהַרְנוּ  וְדָהַרְנוּ  עַד  עַכְשָׁו.
גַּם  הַסּוּסִים,  קוֹרֶה,  נוֹפְלִים.  הַאִם  לְהִדָּמוֹת  לָהֶם?
לְאָן  לָרוּץ  –  אִם  הַגְּשָׁמִים  עָבְרוּ  לַקֶּצֶב  שֶׁל  הַסְּתָיו,
נָמֵס  כְּבָר  אוֹגוּסְט  מוּל  עֵינַי,  אִתּוֹ  הַקַּיִץ  מִסְתַּיֵּם!

מוּלִי  תָּמִיד  הָיוּ  בָּרֶקַע  הַפָּנִים  הָאֲהוּבוֹת,
כָּל  כָּךְ  נִמְשַׁכְתִּי  אֲלֵיהֶן,  אַךְ  עוֹד  יוֹתֵר  –  לַמֶּרְחָקִים…
מַהֵר!- חִפַּשְׂתִּי  בְּבָתִים  זָרִים  –  נָשִׁים  צַיְתָּנִיוֹת.
מַהֵר!- לִבְלֹעַ  יַיִן,  טְרֶמְפּ  לִתְפֹּס  –  וּלְדַפְדֵּף  שָׁנִים.

אֲבָל  הַקַּיִץ  הִתְגַּנֵּב,  אוֹתִי  שָׁבָה,  אוֹתִי  פִּתָּה  –
שָֹחִיתִי  בּוֹ,  כְּמוֹ  בְּגַן  עֵדֶן,  לֹא  רָצִיתִי  לַעֲצֹר.
וּבְתוֹכִי  טִפִּין-טִפִּין  הִזְרִימָה  אֶת  אִטִּיוּתָהּ
הַנַּדְנֵדָה  הַמְּפַנֶּקֶת  הַקְּרִירָה  שֶׁל  יָם  שָׁחֹר.

אַל  תְּמַהֵר…  נַחְשׁוֹל  מַתִּיז  אָבָק  מָלוּחַ  שׁוּב  וְשׁוּב…
מָתַי  תִּנְשֹׁמְנָה  הָרֵאוֹת  עוֹד  פַּעַם  רוּחַ  שֶׁל  הַחוֹף?
הֲרֵי  הַמָּוֶת  כֹּה שׁוֹבָב,  וְכָל  אֶחָד  אֶצְלוֹ  חָשׁוּב  –
אָז  לֵךְ  תֵּדַע  מָתַי  יִנְשֹׁם  מֵעַל  רָאשֵׁינוּ  עַד  הַסּוֹף…

נוֹתַר  עוֹד  נֶצַח  כְּדֵי  לַחְגֹג  אֶת  חֲגִיגַת  הַכּוֹכָבִים,
נוֹתְרוּ  שְׁמוֹנָה  יָמִים  שְׁלֵמִים  לְהִטָּגֵן  כְּמוֹ  דָּג  בַּחוֹל,
נוֹתְרוּ  שְׁמוֹנָה  לֵילוֹת  שְׁלֵמִים  לִקְפֹּץ  לַמַּיִם  הַכְּסוּפִים
רַק  לִפְעָמִים  לִלְגֹּם  כּוֹסִית  –  וְזֶה  הַכֹּל,  וְזֶה  הַכֹּל!

אַל  תְּזָרֵז  אוֹתִי  בִּכְלוּם.  לְכָל  דָּבָר  יֶשְׁנוֹ  מוֹעֵד
וְגַם  חֶשְׁבּוֹן.  שׁוּם  מַאֲמָץ  מִתֵּשַׁע  עֶשֶׂר  לֹא  יָבִיא.
לִמֵּד  חָכָם  שֶׁנְּמַהֵר  לִחְיוֹת  –  וְזוֹ  כָּל  הָאֱמֶת
לָהּ  הֶאֱמַנְתִּי.  כֹּה  מִהַרְתִּי  –  בִּשְׁבִיל  מָה,  תַּגִּידוּ  לִי?