הַקְשִׁיבוּ  נָא!
אִם  כּוֹכָבִים  דּוֹלְקִים  לְמַעְלָה  –
מַשְׁמָע  –  לְמִישֶׁהוּ  הֵם  חֲשׁוּבִים?
מַשְׁמָע  –  הוּא  רוֹצֶה  אֶת  אֵלֶּה  בַּשָּׁמַיִם?
מַשְׁמָע  –  יֵשׁ  מִי  שֶׁלָּרְקִיקוֹת  הַלָּלוּ  קוֹרֵא  "פְּנִינִים"?
הוּא  מְיַגֵּעַ
בְּגֶשֶׁם  אֲבַק  צָהֳרַיִם,
פּוֹרֵץ  לֶאֱלוֹהַּ,
נֶחְרָד  כִּי  אוּלַי  אִחֵר,
בּוֹכֶה,
מְנַשֵּׁק  לוֹ  אֶת  יָדוֹ  הַמְּגֻיֶּדֶת,
מִתְחַנֵּן
שֶׁיַּעֲלֶה  הַכּוֹכָב  הַזּוֹהֵר
וְנִשְׁבָּע
כִּי  בְּלֹא  כּוֹכָב  נִשְׁמָתוֹ  לֹא  שׂוֹרֶדֶת!
אַחַר  כָּךְ
הוּא  עוֹד  מִסְתּוֹבֵב  לוֹ
אַךְ  נִרְאֶה  כְּרָגוּעַ
וְאוֹמֵר  לִפְלוֹנִי:
"אָז  אַתָּה  כְּבָר  בְּסֵדֶר?
נִרְגַּעְתָּ?
כֵּן?"
הַקְשִׁיבוּ  נָא!
הֲרֵי  אִם  מַדְלִיקִים  כּוֹכָבִים
שָׁם  לְמַעְלָה  –
מַשְׁמָע  –  לְמִישֶׁהוּ  הֵם  חֲשׁוּבִים?
מַשְׁמָע  –  חָשׁוּב  בְּהֶכְרֵחַ
כִּי  מִדֵּי  כָּל  עֶרֶב
מֵעָלֵינוּ
לוּ  כּוכָב  אֶחָד  וְיִדָּלֵק?

1914