חדשות
הפירמידה

כּשֵׁחֹלִי,  כְּמוֹ  חֻלְדָּה  שֶׁבֵּין  עַרְבַּיִם
עָטָה  לְחוֹם  בֵּיתִי  לְהִתְגַּנֵּב,
אָכַל  לְסָנוּסְרֵת  אֶת  הַקְּרָבִַים  –
הֵבִין  פַּרְעֹה
כִּי  יוֹם  מוֹתוֹ  קָרֵב!
מָכַר  בִּתּוֹ.
אָסְפוּ  וְהֶעֱמִידוּ
לַסַּתָּתִים
נְחֹשֶׁת,
עֵץ,
עִנְבָּר,
עַל  מְנַת  שֶׁהֵם  יִבְנוּ  לוֹ  פִּירָמִידָה  –
מָעוֹן  רָאוּי  בּוֹ  יִשְׁתַּכֵּן  קֵיסֵר.

כְּשֶׁמֶּמְפִיס
עַל  בְּרוֹקָד  הָיְתָה  שׁוֹכֶבֶת
בּיוֹם  לוֹהֵט    וּבִקְרִירוִת  לֵילִית  –
בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל  אֲשֶׁר  הֻגְלוּ  בַּשֶּׁבִי
בָּנוּ,  וְסָתְתוּ,
וְשָׂמוּ  טִיט.
כְֹנוּעִים  הֵם  בָּאוּ,
נַעֱלוּ  שְׂפָתַיִם.
בָּאֳהָלִים  שָׁכְנוּ,
עִמָּם  הַטָּף.
לִנְשׁוֹתֵיהֶם  –  שְׁלְהֶבֶת  בָּעֵינַיִם
וּמֵעֲלֶיהָ  –  תַּלְתַּלֵי  שָׂרָף.
תְּלוּשִׁים  מִבַּיִת  וְשָׂדֶה  לְפֶתַע,
בַּשֶּׁמֶשׁ  וּבַחֹשֶׁךְ  –
בּוֹ  בַּזְּמַן,
בַּאֲלָפִים
עַבְדֵי  הַמֶּלֶךְ  מֵתוּ
כְּדֵי  שֶׁהַקֶּבֶר  לָאֶחָד  יוּקַם.
וְהֶחָרוּט  הַמַּלְכוּתִי  לִגְבֹּהַּ
הֵחֵל:  לְרֶבַע,  שְׁלִישׁ  –
וְעוֹד  יוֹתֵר.
וְסָנוּסְרֵת  לֹא  הִזְדָּרֵז  לִגְוֹעַ  –
בָּהָה  בֵּין  הָרִיסִים
וְלֹא  מִהֵר.

יוֹם  הַקִּשּׁוּט  הָאַחֲרוֹן  הִגִּיעַ.
וּכְשֶׁאַרְבַּע  רִבּוֹ  נָטְשׁוּ  קִבְרוֹ,
בַּיְּהִירוּת  לְסַתַּתָּיו  הוֹדִיעַ
כָּךְ  לַחֲקֹק  בְּאֶבֶן  הַפַּרְעֹה:
"עֻזִּי
בָּרָא  זֹאת.
וְלָכֵן  הַשֶּׁלֶט
יִשָּׂא
אֶת  הַצִּפּוּי  הַמִּלּולִי  –
כָּךְ  בְּנֵי  דּוֹרוֹת
שֶׁיִּוָּלְדוּ  בָּחֶלֶד
יְהַלְּלוּ  לָעַד
אֶת  פָּעֳלִי."

נָע  הָעוֹלָם
מִתַּחַת  לְרַגְלַיִם,
אִמְפֶּרְיוֹת  מֵתוּ
וְנוֹלְדוּ  עָרִים  –
כְּמוֹ  שֶׁזָבִים  חוֹלוֹת
בֵּין  הַכַּפַּיִם,
אוֹ  כָּל  נוֹזֵל
בִּדְלִי  מָלאֵ  חוֹרִים.
סָבִיב  לַסְּפִינְקְסִים  שֶׁנַּפְלוּ  אַפַּיִם,
עַל  הַמִּדְבָּר  –
עֵיטִים,  דְּמָמָה,  שָׁרָב.
הַזְּמַן
גֵּרֵם  הַכְּתָב
כְּמוֹ  בְּשִׁנַּיִם:
כָּךְ  בִּגְבִינָה
עַכְבָּר  נוֹעֵץ  שִׁנָּיו.
חִקּוּק  דְּבַר  הַפַּרְעֹה
חֲמוּר  הַסֵּבָר
לֹא  יְסַפֵּר  הַיּוֹם  עַל  מַעֲשָׂיו.
וְעַצְמוֹתָיו
שֶֹנִּגְנְבוּ  מִקֶּבֶר  –
פַלַּאח  עָלוּב
בְּתַנּוּרוֹ  שָׂרַף.
אֲבָל  מַבְהִיל  בְּרוֹמְמוּת  הָאֶבֶן,
בֵּין  עֲרֵמוֹת  הַגִּיר  הַיְּבֵשִׁים,
סֻיַּד
בְּפֶרֶשׁ  צִפֳּרִים  וְתֶבֶן,
נְטוּל  הַשֵּׁם  –
עוֹמֵד  קִבְרוֹ  מַרְשִׁים.

וְהַנַּוָּד
שֶׁתָּר  לְצֵל  וּמַיִם,
שָׂרוּף  בַּשֶּׁמֶש,
אִם  יָבֹא  עַד  כֹּה  –
בָחוֹל  הַטּוֹבְעָנִי  עַד  הַבִּרְכַּיִם
לְפֶתַע  יַעֲצֹר  פְּסִיעַת  סְיָחוֹ,
יֹאמַר:
"הַמֶּלֶךְ!
נִשְׁכְּחוּ  כְּמוֹ  קֶצֶף
כָּל  מַעֲשְׂךָ,
כָּל  מְלַלְךָ  הָרָם.
אַךְ  בַּנָּאֶיךָ
יִזָּכְרוּ  לָנֶצַח,
מְשֻׁלָּלֵי  הַשֵׁם  –
בַּעֲמָלָם!"

1940

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן