דֶּרֶךְ גֶּשֶׁר צַר מֵעַל הַתְּהוֹם שֶׁאֶת הָהָר קוֹרֵעַ
אֶת סוּסַי אֲנִי מֵרִיץ – וּבְיָדִי פַּרְגּוֹל מָתוּחַ.
הָאֲוִיר פִּתְאוֹם חָסֵר לִי – עֲרָפֶל אֲנִי בּוֹלֵעַ,
לֶהָבוֹת בַּמַּחֲשָׁבוֹת: אָבוֹד אָבַדְתִּי, זֶה בָּטוּחַ!
קְצָת הָאֵטּוּ, הַסּוּסִים, רַק אַל תָּרוּצוּ מַהֵר,
אַל תַּקְשִׁיבוּ לְקֶצֶב הַשּׁוֹט!
אַךְ הַסּוּסִים שֶׁלִּי – הֵם הָעַקְשָׁנִיִּים בְּיוֹתֵר…
לֹא הִסְפַּקְתִּי לִחְיוֹת – תְּנוּ לָשִׁיר לְפָחוֹת!
אֶת הַשִּׁיר אֲסַיֵּם, אֶת סוּסַי רַק אַשְׁקֶה,
עוֹד שְׁנִיָּה עִם הַשִּׁיר אֶעֱמֹד עַל קָצֶה…

יְנַשֵּׁב הַהוּרִיקָן – וְיִסָּגֵר בַּסֵּפֶר פֶּרֶק.
אָז אָעוּף אֲנִי בָּרוּחַ כְּמוֹ נוֹצָה כָּל כָּךְ קְטַנְטֹנֶת…
הַסּוּסִים! כְּשֶׁבְּמִזְחֶלֶת תַּסִּיעוּנִי עַל הַשֶּׁלֶג –
תְּנַסּוּ לְהַאֲרִיךְ לוּ בִּשְׁנִיָּה! לוּ בִּשְׁנִיֹּנֶת!..
קְצָת הָאֵטּוּ, הַסּוּסִים, רַק אַל תָּרוּצוּ מַהֵר,
אַל תַּקְשִׁיבוּ לְקֶצֶב הַשּׁוֹט
אַךְ הַסּוּסִים שֶׁלִּי – הֵם הָעַקְשָׁנִיִּים בְּיוֹתֵר…
לֹא הִסְפַּקְתִּי לִחְיוֹת – תְּנוּ לָשִׁיר לְפָחוֹת!
אֶת הַשִּׁיר אֲסַיֵּם, אֶת סוּסַי רַק אַשְׁקֶה,
עוֹד שְׁנִיָּה עִם הַשִּׁיר אֶעֱמֹד עַל קָצֶה…

הִנֵּה בָּאתִי: הַמֻּזְמָן לֶאֱלוֹקִים – לֹא מִתְמַהְמֵהַּ,
אָז מָה צוֹרְחִים שָׁם מַלְאָכִים בְּקוֹל כָּעוּס, חֲסַר תּוֹחֶלֶת?
אוֹ שֶׁזֶּה הַפַּעֲמוֹן מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת כְּבָר מִתְיַפֵּחַ?
אוֹ לְסוּסַי אֲנִי צוֹעֵק שֶׁיַּעַצְרוּ אֶת הַמִּזְחֶלֶת?
קְצָת הָאֵטּוּ, הַסּוּסִים, רַק אַל תָּרוּצוּ מַהֵר,
אַל תַּקְשִׁיבוּ לְקֶצֶב הַשּׁוֹט
אַךְ הַסּוּסִים שֶׁלִּי – הֵם הָעַקְשָׁנִיִּים בְּיוֹתֵר…
לֹא הִסְפַּקְתִּי לִחְיוֹת – תְּנוּ לָשִׁיר לְפָחוֹת!
אֶת הַשִּׁיר אֲסַיֵּם, אֶת סוּסַי רַק אַשְׁקֶה,
עוֹד שְׁנִיָּה עִם הַשִּׁיר אֶעֱמֹד עַל קָצֶה…