כָּאן  אֵין  צִיּוּץ,  דְּמָמָה…
כָּאן  אֵין  עֵצִים,  שְׁמָמָה…
כָּאן  רַק  אֲנַחְנוּ  מִתְבָּרְגִים  עָמֹק  בָּאֲדָמָה.
מֵעַל  אַרְצֵנוּ  מִשְׂתַּרֵעַ
עָשָׁן  כָּבֵד,  הַכֹּל  שָׂרוּף
לָכֵן  –  דָּבָר  אֶחָד  בִּלְבַד  קוֹבֵעַ:
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב

    מוּלֵנוּ  –  אֵשׁ  הַתֹּפֶת…
    אַךְ  אֵין  מִי  שֶׁיִּרְעַד:
    צוֹעֵד  יָשָר  אֶל  דִּמְדּוּמֵי  הָאֹפֶק
    הַגְּדוּד  שֶׁלָּנוּ,  101.
    הַגְּדוּד  שֶׁלָּנוּ,  101.

אַחְרֵי  הָהַפְצָצָה
מִיַּד  פְּקוּדָה  יָצְאָה…
אָז  אֵין  דָּבָר  –  אַךְ  אַף  דַּוָּר  אוֹתָנוּ  לֹא  יִמְצָא
זִקּוּק  אָדֹם  –  וְהַמַּקְלֵעַ
מַכֶּה  בְּלִי  הֶרֶף,  שׁוּב  וְשׁוּב
וְלָנוּ  רַק  דָּבָר  אֶחָד  קוֹבֵעַ:
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב

    מוּלֵנוּ  –  אֵש  הַתֹּפֶת…

מִלֵּב  הַמְּדִינָה
סָחֲבָה  הַמִּלְחָמָה
אוֹתָנוּ  עַד  לְשַׁעַר  הָאוֹיֵב  –  שֶׁיִּכָּנַע!
בְּבוֹא  הַיּוֹם  –  נִזְדַּעֲזֵעַ
מִזִּכְרוֹנֵנוּ  הֶעָלוּב  –
אֲבָל  הַיּוֹם  דָּבָר  אֶחָד  קוֹבֵעַ:
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב
הַנִּצָּחוֹן!  –  הַמְּחִיר  לְגַמְרֵי  לֹא  חָשׁוּב

    מוּלֵנוּ  –  אֵשׁ  הַתֹּפֶת…