חדשות
המתאגרף הסנטימנטאלי

מַכָּה,  מַכָּה,  וְעוֹד  מַכָּה,
וְשׁוּב  מַטַּח  מַכּוֹת
בּוּטְקֶיֶב  בּוֹרִיס  לֹא  חִכָּה  –
הִכְנִיס  בִּי  אַפֶּרְקוֹט
הִנֵּה  נִסְגַּרְתִּי  בַּפִּנָּה,
הִצְלַחְתִּי  לַעֲזֹב  –
מַכָּה!  אֲנִי  עַל  הָרִצְפָּה
וְלֹא  מַרְגִּישׁ  בְּטוֹב…

    חָשַׁב  לוֹ  בּוּטְקֶיֶיב,  שׁוֹבֵר  הַצְּלָעוֹת:
    יָפִים  הַחַיִּים,  וְיֹפִי  –  לִחְיוֹת!

עַד  עֶשֶׂר  הַשּׁוֹפֵט  סוֹפֵר  –
כְּמוֹ  בְּשִׁעוּר  חֶשְׁבּוֹן
אֲנִי  קוֹפֵץ  וְרָץ  מַהֵר
בְּרֶגַע  אַחֲרוֹן
אַל  תַּאֲמִינוּ  שֶׁלַּסּוֹף
אֲנִי  שׁוֹמֵר  כּוֹחוֹת:
לָמַדְתִּי  בְּבֵית  סֵפֶר  טוֹב  –
שָׁם  לֹא  הָלְכוּ  מַכּוֹת!

    חָשַׁב  לוֹ  בּוּטְקֶיֶיב,  מוֹחֵץ  לְסָתוֹת:
    יָפִים  הַחַיִּים,  וְיֹפִי  –  לִחְיוֹת!

שָׁם,  בַּיָּצִיעַ,  צוֹעֲקִים:
תַּכְנִיס  לוֹ,  לַפַּחְדָּן!
אֲנִי  נִצְמָד  לַחֲבָלִים  –
יוֹתֵר  רָגוּעַ  כָּאן
אֲבָל  בּוּטְקֶיֶיב  לֹא  חוֹשֵׁב,
מַשִּׂיג  אוֹתִי  מִיָּד.
אָמַרְתִּי  לוֹ:  אַתָּה  עָיֵף,
אוּלַי  תָּנוּחַ  קְצָת?

    אַךְ  הוּא  לֹא  הִקְשִׁיב, רַק  נָשַׁם  עֲמֻקּוֹת:
    יָפִים  הַחַיִּים,  וְיֹפִי  –  לִחְיוֹת!

מַמְשִׁיךְ  בּוּטְקֶיֶיב  לְהַכּוֹת…
הַאִם  הוּא  לֹא  הִפְנִים
שֶׁהָאִגְרוּף  –  זֶה  לֹא  קְטָטוֹת,
זֶה  סְפּוֹרְט  שֶׁל  אַמִּיצִים!
בַּפַּעַם  מֵאָה  וְאַחַת
הִכָּה  הוּא  –  וְנָפַל
וְהַשּׁוֹפֵט  הֵרִים  לִי  יָד
בָּהּ  לֹא  הִכֵּיתִי  כְּלָל…

    בּוּטְקֶיֶיב  שָׁכַב  וְחָשַׁב  שֶׁאָמְנָם
    יָפִים  הַחַיִּים  –  אֲבָל  לֹא  לְכֻלָּם!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן