מַעֲבָר  בְּלִי  מַעְבֹּרֶת!
שְׁתֵּי  גָּדוֹת  –  וְהַיִּשֹּרֶת,
חוֹל  הַשֶּׁלֶג  לְרָחְבָּהּ.
לְהָדָר,  אוֹ  לְתִזְכֹּרֶת
אוֹ  לַכְּסוּת  הָרְטֻבָּה  –
אֵין  סִימָן  וְאֵין  עִקְבָּה.

לַיְלָה.  דַּשׁ  אֶת  קְרוּם  הַקֶּרַח,
מְאַכְלֵס  סִירוֹת  פּוֹנְטוֹן  –
מֵהֹגְּדוּד  יוֹצֵא  לַדֶּרֶךְ
טוּר  רִאשׁוֹן.
מִתְכּוֹפֵף,  אַחַת  וּשְׁתַּיִם  –
וְהוֹלֵךְ.  בְּעִקְבוֹתָיו
הַשֵּׁנִי  גּוֹחֵן  לַמַּיִם,
הַשְּׁלִישִׁי  –  כְּבָר  אַחֲרָיו.

כְּמוֹ  רַפְּסוֹדָה,  בְּכָל  פַּעַם
הַפּוֹנְטוֹן  תְּחִלָּה  זוֹחֵל  –
וְגוֹנֵחַ  אָז  בְרַעַם
כְּמוֹ  גַּגּוֹת  שֶׁמִּבַּרְזֶל.
בַּסִּירָה  הַמְּרַטֶּטֶת
מַחְבִּיאִים  הַקִּדּוֹנִים
בָּחוּרֵינו  –  וּלְפָתַע
הֵם  כְּאִלּוּ  כְּבָר  שׁוֹנִים.

כֵּן,  כְּאִלּוּ  שֶׁאַחֶרֶת
כָּל  אֶחָד  מֵהֵם  נִרְאָה:
לֹא  רַק  הַקְּשִׁיחוּת  נִכֶּרֶת  –
יְקָרִים,  קְרוֹבִים  מֵאֵלֶּה
שֶׁנִּרְאוּ  לִפְנֵי  שָׁעָה.

צְעִירִים  כָּל  כָּךְ  עֲדַיִן!
יְלָדִים,  אֶפְשָׁר  לוֹמַר  –
גַּם  אִם  יֵשׁ  נָשׂוּי  אוֹ  שְׁנַיִם
בְּאוּמַת  גְזוּזֵי  שֵׂעָר.
הַיַּלְדּוּת  הָיְתָה  –  וְתָמָה:
הֵם  חָיִים  בַּמִּלְחָמָה.
הָאָבוֹת  כְּבָר  בָּאוּ  שָׁמָּה
רַק  לִפְנֵי  עֶשְׂרִים  שָנָה.

סַב  הַסַּב,  לְפִי  הַלּוּחַ,
בָּא  מָאתַיִם  לְאָחוֹר
לְאוֹתוֹ  נָתִיב  קָשׁוּחַ
עִם  רוֹבֶה  שֶׁל  אֶבֶן  צֹר.
מָוֶת  לֹא  אוֹתָם  יַפְתִּיעַ:
בַּפַּרְצוּף  הַיַּלְדּוּתִי
לֹא  מֵעַט  שָׁרַק  קָלִיעַ…
מָה  הַפַּעַם  –  שׁוּב  יַחְטִיא?

בְּזֵעָה  חוֹתְרוֹת  יָדַיִם
מֵעָלֵי  מֵצָר  כָּעוּס.
שׁוֹאֲגִים  יָמִינָה  מַיִם
סְבִיב  הַגֶּשֶׁר  הֶהָרוּס.
מִדַּרְכָּם  עָבְרוּ  כְּחֶצִי,
אַךְ  הַזֶּרֶם  מִתְגַּבֵּר,
עֲלֵיהֶם  גּוֹעֶה  בְּקֶצֶף,
אֶת  הַקֶּרַח  מְפוֹרֵר,

מִתְחַבֵּט  וּמִתְפָּרֵעַ
בַּמִּסְבָּךְ  וּבַבֵּטוֹן…
בְּקַרְקָע  אוּלַי  נוֹגֵעַ
כְּבָר  הַכּוֹחַ  הָרִאשׁוֹן.
מֵאָחוֹר  גּוֹעִים  הַמַּיִם,
מִסָּבִיב  –  זַרוּת  הַשְׁחוֹר,
רְחוֹקִים  כְּמוֹ  בֹּשָּׁמַיִם  –
לֹא  לִצְעֹק,  לֹא  לַעֲזֹר.

וּמַשְׁחִיר  אֶת  הָעֵינַיִם
מֵאָחוֹר  לְפַס  הַכְּפֹר
בְּאֵינְסְפוֹר  שִׁנֵּי  שִׁנַּיִם
יַעַר  שֶׁעַל  מֵי  הַשְׁחוֹר.
מַעֲבָר  בְּלִי  מַעְבֹּרֶת!
חוֹף  יָמִין  –  כֻּלּוֹ  חוֹמָה…
זֶה  הַלַּיְלָה  מְעַרְבֹּלֶת
בְּנַחְשׁוֹל  נָשְׂאָה  דָּמָהּ.

כָּךְ  הָיָה:  מִתְּהוֹם  הַחֹשֶׁךְ
לַהַב  הַפִּגְיוֹן  נָצַץ:
מִזְּרָקוֹר  אֶת  מֵי  הַנְּחֹשֶׁת
אוֹר  בְאֲלַכְסוֹן  חָצַץ.
וּ  –  פָגָז.  אֶת  הַפּוֹנְטוֹנִים
בְּשׁוּרָה  כְּמוֹ  קִיר  הֵרִים.
מָה  סְמִיכָה  הָיְתָה  הַסֹּלֶת  –
בָּחוּרִים  מְסֻפָּרִים…

מִי  שֶׁאָז  רָאָה  –  לִשְׁכֹּחַ
לֹא  יוּכַל  אֶת  הַמַּרְאִית:
אֵיך  הֵחֵלוּ  הֵם  לִטְבֹּעַ
וְהָלְכוּ  לַקַּרְקָעִית…
תַּחַת  אֵשׁ  כְּלַל  לֹא  יָדוּעַ  –
מָה,  אֵיפֹה,  מִי  הַקַּשָּׁר?
אַך  מָהֵר  –  נִהְיָה  רָגוּעַ:
כֵּן,  נִכְשַׁל  הַמַּעֲבָר.

וְכָעֵת  –  תְּמוּנָה  מֻסְתֶּרֶת:
מִי  גִּבּוֹר  שָׁם,  מִי  פָּחַד,
מִי  שָׁם  עֶלֶם  לְתִפְאֶרֶת  –
יִתָּכֵן,  הָיָה  אֶחָד.
מַעֲבָר  בְּלִי  מַעְבֹּרֶת…
קֹר.  הַלַּיְלָה  –  כְּמוֹ  שָׁנָה.
בַּיָּמִין  שֶׁל  הַיִּשֹּׁרֶת  –
הַקְּבוּצָה  הָרִאשׁוֹנָה.

עֲלֵיהָם  –  לֹא  שִׂיג  וָשִׂיחַ
אַף  מִלָּה  בְּפִי  הַכָּל.
וְהָאֵלָם  כְּמוֹ  מֵטִיחַ
הָאַשְׁמָה  בְּצַד  הַשְּׂמֹאל.
הַלִּינָה  נִמְשֶׁכֶת  נֶצַח.
זֶה  הַלַּיְלָה  קֹר  הִלְחִים
בֹּץ  וָשֶׁלַג,  חֵצִי  –  חֵצִי,
דֶּבֶק  לְשְִׁרֵי  קְרָחִים.

וְנוֹפֵל  מֵהָרַגְלַיִם,
אֲבָל  חָי  –  הַחִי"ר  עָיֵף,
לְשַׁרְווּל  תּוֹחֵב  יָדַיִם,
מִתְכַּרְבֵּל  וּמִתְכּוֹפֵף.
מְנַמְנֵם  הַחִי"ר  בֵּינְתַיִם
וּבַיַּעַר  הַלֵּילִי  –
רֵיחַ  יֶזַע,  מַגָּפַיִם,
טְחָב  קָפוּא,  טַבָּק  כַּפְרִי.

חוֹף  הַשְׂמֹאל  נוֹשֵׁם  בְּיַחַד
עִם  אוֹתָם  שֶׁבַּיָּמִין
בְּבִטְנָם  עַד  בּוֹא  הַשַּחַר
אֶת  הַצּוּק  מְחַמְּמִים
וְחוֹלְמִים  הֵם  עַל  סִיּוּעַ,
עַל  מוֹרָל  רוֹצִים  לִשְׁמֹר.
לַיְלָה.  אִי  אֶפְשָׁר  לָנוּעַ
לֹא  קָדִימָה,  לֹא  אָחוֹר…

וְאוּלַי  שָׁם  מֵעַרְבַּיִם
לָן  הַשֶּׁלֶג  בָּעֵינַיִם
וּבַזּוֹ  הָעֵת
לֹא  נָמֵס  בַּפֶּה  וָאֹזֶן,
נֶעֱרָם  בְּמַחֲרֹזֶת  –
לֹא  אִכְפַּת  לָמֵּת.

קֹר  וּכְפֹּר  –  בְּחוּץ  לָאֹפֶק,
מָוֶת  –  לֹא  מַפְחִיד  לַמֵּת,
אַף  כִּי  עוֹד  לִמְנוֹת  הָאֹכֶל
הָרָסָ"פּ  אֶת  שְׁמוֹ  קוֹלֵט.
הָרָסָ"פּ  אֵת  שְׁמוֹ  שׁוֹמֵר  עוֹד
אַךְ  בּדואר,  חֹק  כָּחֹק
מִתְהַלֶּכֶת  הָאִגֶּרֶת
אֶל  הַבַּיִת  הָרָחוֹק.

בְּדִיּוּק  כְּמוֹ  כָּל  אִגֶּרֶת
שֶּבַּזְּמַן  כְּשֶהִתְאַפְשֵׁר
בְּחָפוּז  כָּתְבוּ  הַחֶבְרֶה
כָּךְ,  חָבֵר  עַל  גַּב  חָבֵר…
לְרְיאָזָן,  לְבֵּלוֹמוֹרְיֶה,
לְסִיבִּיר,  לְלֵנִינְגְרָד  –
הֵם  כָּתְבוּ
אֶת  הַהִסְטוֹרְיָה
וְצוֹדִקִים  לַעֲדֵי  עַד.

מָה  חָשׁוּךְ  –  כְּמוֹ  תֵּל  הַפִּיחַ,
שָׁם  קָפְאוּ  עִקְבוֹתֵיהֶם…
הֲבְכָל  זֹאת  –  וָנֵס  יַבְלִיחַ?
אֵיזֶה  אוֹת  מִשָּׁם  יַגִּיחַ  –
הַצָּרָה  קְצָת  תִּצְטַמְצֵם.
עַד  זְרִיחָה  –  אָרֹךְ  הַלַּיִל.
לְחָרְפּוֹ  הַסְּתָו  מַלְבִּין.
בְּעֶמדַת  תַּצְִּית  –  הַשְּׁנַיִם
עַל  הַמַּיִם  הָקַרִים.

הֲזָיָה  אוֹ  תַּעֲתוּעַ?
כְּפֹר  עֲלֵי  רִיסִים  נָמַס?
שִׂיחֲקָה  בַּמַּיִם  רוּחַ?
אוֹ  שֶׁמַּשֶּׁהוּ  כֵּן  זַז?
אֶלַּא  –  אֵיזוֹ  נְקֻדֹּנֶת
נִרְאֲתָה  פִּתְאוֹם  אֵי  שָׁם…
הֲחָוִית?  אוּלָי  זֶה  קֹמֶץ
צִפֳּרִים?  אוֹ  קֶרֶשׁ  סְתָם?

–  לֹא,  זֹאת  עֲיֵפוּת  הָעַיִן…
בֹּהַק  מָה  עַל  מֵי  הַשְׁחוֹר.
–  מִישֶׁהוּ  שׂוֹחֶה  בַּמַּיִם?
–  מָה  אִתְךָ?  בְּזֶה  הַקֹּר?
–  כֵּן,  זֶה  כְּמוֹ  לִשׂחוֹת  בְּשֶַׁלֶג:
קַר  אֲפִלּוּ  לְדָגִים.
–  מֵאֶתְמוֹל,  אוּלַי,  מֵאֵלֶּה…
מִי  עָלָה  מֵעֳמֶקִים?

הִשְׁתַתְּקוּ.  אֶחָד  תָּמֵהַּ:
–  אָז  אִם  כָּךְ,  אֵיפֹה  מָדִים?
הַמֵּתִים,  אַתָּה  יוֹדֵעַ,
בִּמְצֻלָּה  לֹא  מִתְפַּשְּׁטִים
רַעֲדָה  אוֹתָם  תּוֹקֶפֶת
מֵהַקֹּר  וּמִבִּכְלָל.
בָּא  סַמָּל,  הֵרִים  מִשְׁקֶפֶת,
הִתְבּוֹנֵן,  פּסַק:  הוּא  חָי.

–  חָי.  שׂוֹחֶה.  עָרֹם  כְּמוֹ  קֶרַח.
–  פְרִיץ?  הֲמְרַגֵּל  אוּלַי?
–  לֹא,–  אֶחָד  עוֹד  הִתְבַּדֵּחַ,–
זֶהוּ  טְיוֹרְקִין,  בְּוַדָּאי.
–  שֶנּוֹרִיד  פּוֹנְטוֹן  לַמַּיִם?
–  לֹא  כָּרֶגַע.  הִתְאַפְּקוּ!
–  נְנַסֶּה  אוּלַי  בֵּינְתַיִּם?
–  מָה  תְּ'נַסּוּ?
–  סְ'תַּכְּלוּ  –  זֶה  הוּא!

וּבִשְׁבֹּר  אֶת  קְרוּם  הַשֶּׁלֶג
כָּאן  וָסִילִי  טְיוֹרְקִין  קַם.
הוּא  שָׁחָה  אֶת  כָּל  הַדֶּרֶךְ.
חָי  נִשַׁאר.  מִשְׁחֶהוּ  תַּם.
מִתְנוֹעֵעַ  בְּבִרְכַּיִם,
קַם  חָלָק,  כְּמוֹ  מִמֵּרְחָץ.
הַשִּׁנַּיִם,  הַשְּׂפָתַיִם
לֹא  עוֹבְדוֹת  –  הַכָּל  נִכְוַץ.

וְעָטְפוּ  אוֹתוֹ,  הֶחְזִיקוּ,
שָׂמוּ  וָאלֶנְקִי  עָלָיו,
בַּצְרָחוֹת,  בַּצָּו  הֶכְרִיחוּ:
בְּלִי  וִכּוּחַ  –  רוּץ  עַכְשָׁו!
לְבִקְתָּה  נִכְנָס  כְּמוֹ  פֶּלֶא.
כְּבָר  עַל  הַמִּטָּה  שׁוֹכֵב.
וּמִיָּד  אוֹתוֹ  הֵחֵלוּ
בְּמֵי  כֹּהַל  לְשַׁפְשֵׁף.

אֶת  עוֹרוֹ  מוֹרְחִים  בְּכֹהַל
וּפִתְאוֹם  הוּא  כְּמוֹ  חוֹלֵם:
"הָרוֹפֵא,  יֵשׁ  גַּם  הַנֹּהַל
מִבִּפְנִים  לְהִתְחַמֵּם?"
כּוֹס  נוֹתְנִים  לוֹ  –  הוּא  לוֹקֵחַ,
מִתְאוֹשֵׁשׁ,  כְּלַל  לֹא  רוֹעֵד,
מִתְרוֹמֵם  –  וּמְדַוֵּחַ
כָּכָה  רַסְמִית:  "הַמְּפַקֵּד!

הַכּוֹחוֹת  שֶׁבַּיָּמִין
הִתְחַפְּרוּ,  חַיִּים,  נוֹשְׁמִים!
סֶגֶן  רַק  בִּקֵּשׁ:  "הַרְעִיפוּ
אֵשׁ  בָּעֹמֵק,  וְתוֹסִיפוּ  –
אַחֲרֵי  הָאֵשׁ  נֵלֵךְ,
נִזְדַּקֵּף  –  וּבַהֶמְשֵׁךְ
נַעֲשֶׂה  לָהֶם  צְמַרְמֹרֶת,
נְסַפֵּק  הַמַּעְבֹּרֶת"

הוּא  דִּוֵּחַ,  קַם  כְּמוֹ  סֶלַע,
כְּמוֹ  לִפְנֵי  מַסְלוּל  הָפְכִי.
"רַב  תּוֹדוֹת!  –  מַגָּ"ד  עוֹנֶה  לוֹ.
–  בֶּאְמֶת  תּוֹדָה,  אָחִי"
טְיוֹרְקִין  בִּקְרִיצָה  מַמְזֶרִית
לַמַּגָּ"ד  הַזֶּה  אָמַר:
כּוֹס  שְׁנִיָּה  לֹא  מְיֻתֶּרֶת
אִם  אֲנִי  –  אֲחִיךָ  כְּבָר".

הַמַּגָּ"ד  הֵצֵר  עֵיֵנִַים
וְהֵרִים  קִמְעָה  גַּבּוֹת:
–  כְּבָר  הֶרְשֵׁיִתי  כּוֹס.  אַךְ  שְׁתַּיִם  –
זֶה  מֻגְזָם.
–  לִשְׁנֵי  קְצָווֹת!..

מַעֲבָר  בְּלִי  מַעְבֹּרֶת!
תּוֹתָחִים  בָּאֵשׁ  יוֹרְקִים.
קְרָב  קָדוֹשׁ,  צוֹדֵק,  הֵרוֹאִי,
לֹא  לְשֵׁם  תְּהִלָּה  הִסְטוֹרִית
הוּא  –  לְעֶצֶם  הַחַיִּים.

1945