שַׁלֶּכֶת שְׁקֵטָה וְחֵרֶשֶׁת,
נוֹסְקוֹת צִפּוֹרִים אַחְרוֹנוֹת.
עִזְבִי, הַתּוּגָה הַנִּרְגֶּשֶׁת:
לַפַּחָד – עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת.

הָרוּחַ עֵצִים מְנַעְנֵעַ,
מַבְהִיל בַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת.
אַךְ שְׁבִיל הַבְּרִיאָה מְתַעְתֵּעַ,
כְּמוֹ סֵפֶר עִם סֵיפָא נָאוֹת.

מָחָר תְּתְעוֹרֵר מֵרַדֶּמֶת,
לַחֹרֶף תֵּצֵא – הוּא חָלָק,
שׁוּב מוּל הַבְּאֵר הָאִלֶּמֶת
תִּדֹּם, אֶת עֵינֶיךָ תִּפְתַּח:

זְבוּבִים לְבָנִים בַּשָּׁמַיִם,
גַּגּוֹת, דֵד מוֹרוֹז , צִנּוֹרוֹת,
הַיַּעַר רְחַב הָאָזְנַיִם
בִּלְבוּשׁ לֵיצָנֵי כִּכָּרוֹת.

הַכֹּל בְּקָרַחַת הַקֶּרַח
חָבוּשׁ בְּקָלְפָּק עַד רִיסִים
וּכְמוֹ גַּרְגֵּרָן מְרַחְרֵחַ,
מֵצִיץ מִבַּדֵי הָעֵצִים.

הִמְשָׁכְתָּ בְּנֶפֶשׁ חוֹשֶׁשֶׁת.
הַשְּׁבִיל אֶל הַוָּאדִי קוֹפֵץ:
בֵּית כְּפוֹר מִתְקַמֵֶּר תַּחַת קֶשֶת,
סְרִיג רֶשֶׁת בְּדֶלֶת הָעֵץ.

מִבְּעַד לְפָרֹכֶת הַשֶּלֶג
קִירוֹת שׁוֹמֵרָה נְטוּשָׁה,
קָרַחַת הַיַּעַר, הַדֶּרֶךְ
וְסֹבֶךְ חֻרְשָׁה חֲדָשָׁה.

מַלְכוּת הַשְּׁתִיקָה הַמֻּלְחֶמֶת
בַּהוֹד הַטִּקְסִי חֲרוּטָה,
מֵעֵין הַנְסִיכָה הַנִּרְדֶּמֶת
שֶׁנָּחָה לַעַד בִּשְׁנָתָהּ.

לִבְנַת הַמִּיתָה הַמּוֹלֶכֶת
זָרְקָה נִשְׁמָתִי אֱלֵי חַת!
אֶלְחַשׁ לָהּ: "הֱיִי מְבֹרֶכֶת,
יוֹתֵר מִבִּקַּשְׁתִּי – נָתַתְּ."

1941