הַיָּם  הַשָּׁחֹר…  רַק  שֶׁמֶשׁ  בָּרֶקַע,
הַגַּל  מְגַלְגֵּל  אֶל  רַגְלַי  חַלּוּק  עֲגַלְגַּל…
נִכְנַסְנוּ  לַיָּם  וְיָצָאנוּ  בְּתֵיקוּ:
הַיָּם  הוּא  שָׁחֹר  –  וַאֲנַחְנוּ  כָּנָ"ל.

לֹא  אֲקַנֵּא  בְּמִי  שֶׁטּוֹרֵחַ,
וְלֹא  אָבִין  אֶת  מִי,  מִי  שֶׁעָמֵל:
קְחוּ  אֶת  הַכֹּל  רַק  לֹא  אֶת  הַיּוֹם  הָרוֹתֵחַ,
בִּירָה  קָרָה  וְטִפֹּנֶת  שֶׁל  צֵל.

הוֹ  אֵיזוֹ  בִּירָה!  הוֹ  אֵיזֶה  יַיִן!
רַעַשׁ  רוֹעֵשׁ  בָּרֹאש  מָה  זֶה  יָפֶה…
הִנֶּה  בַּקְבּוּק  שֶׁלֹּא  שָׁתִינוּ  עֲדַיִן  –
אֵין  בְּעָיָה:  בַּבַּיִת  נִשְׁתֶּה!

אַחְלָה  שֶׁל  חוֹל…  וְאַחְלָה  שֶׁל  מַיִם…
בְּכָל  מָקוֹם  –  חֹם,  חֹם,  חֹם  –  וְהַיָּם.
בַּכִּרְכָרָה,  בַּמָּטוֹס  –  אוֹ  בְּרַגְלַיִם
עוֹד  נַחֲזֹר,  זֶה  בָּטוּח,  לְכָאן!