הָיָה  בֵּין  אֲבוֹת  אֲבותַי  –  כַּנָּר,
גַֹנָּב  וּפָרָשׁ  פָּרוּעַ.
הֲלֹא  מִכָּךְ  אָפְיִי  מְמֻרְמָר
וּבַשֵּׂיעָר  –  רֵיחַ  רוּחַ!
 
הֲלֹא  בִּגְלָלוֹ,  הַשָּׁחוּם,  מִסַּל
יָדִי  אֲפַרְסֵק  גּוֹנֶבֶת?
עֲקוּם  הָאָף  וְהַמְּתֻלְתָּל  –
דָּרְכִּי  בְּדַרְכּוֹ  מֻכְתֶּבֶת.
 
הָיָה  מִשְׁתָּאֶה  מִמְּלֶאכָת  יוֹגֵב,
סוֹבֵב  וֶרֶד  בַּר  בֵּין  שִׁנַּיִם.
לֹא  טוֹב  כַּחֲבֵר;  כִּמְאָהֵב
יָדַע  הוּא  דָּבָר  אוֹ  שְׁנַיִם!
 
חִבֵּב  מִקְטֶרֶת,  סַהַר  וְכָל
עַלְמוֹת  (שֶׁבִּתְוַךְ  הַעַיִן)…
סָבִיר  שֶׁהָיָה  גַּם  פַּחְדָּן  גָּדוֹל
סַבִּי  צְהֹב  הָעֵינַיִם.
 
מָכַר  אֶת  נַפְשׁוֹ  בִּגְרוּשׁ  לְשֵׁדִים  –
לָכֵן  לֹא  טִיֵּל  בֵּין  עַרְבַּיִם,
וְעוֹד  נִרְאָה  לִי  שֶׁהַסַּכִּין
הֶחְבִּיא  בְּתוֹךְ  מַגָּפַיִם.
 
מִבַּעַד  פִּנָּה  עִתִּים  אֵין  סְפוֹר
קָפַץ  כְּמוֹ  חָתוּל  לְפֶתַע…
הֵבַנְתִּי  עַתָּה  שֶׁהוּא  בְּכִנּוֹר
בִּכְלָל  לֹא  נִגֵּן  שׁוּם  קֶטַע!
 
הַכֹּל  בִּשְׁבִילוֹ  הָיָה  –  שׁוּם  דָּבָר,
כְּמוֹ  שֶׁלֶג  –  בְּעִיר  אַחֶרֶת.
הָיָה  סַב  סַבִּי  כָּזֶה  כַּנָּר,
נִהְיֵיתִי  כָּזֹאת  מְשוֹרֶרֶת.
 
4.06.1918