כְּשֶׁפְּתִית  הַשֶּׁלֶג  מֵעַצְמָהּ  מֻטֶּסֶת,
כְּמוֹ  כּוֹכָבִית  נוֹפֶלֶת,  מַחְלִיקָה…
גַּע  בָּה  בְּיָד  –  הִיא  כְּמוֹ  דִּמְעָה  נָמֶסֶת,
אָבְדָה  אַוְרִירִיּוּת  שֶׁבְּתוֹכָהּ.

שְׁקוּפָה  מֶדוּזָה  שֶׁבַּחוֹף  נִשְׁאֶרֶת,
אַךְ  אִם  נִגַּע  בָּה,  תּוֹךְ  הִתְפַּעֲלוּת  –
כָּמוֹהָ  כְּשָׁבוּי  אֲזוּק  שַׁרְשֶׁרֶת:
פִּתְאוֹם  תַּחְוִיר  הִיא  וּפִתְאוֹם  תָּמוּת.

וִאִם  חָשַׁקְתָּ  בְּפַרְפַּר  פּוֹרֵחַ
לִרְאוֹת  יְצוּר  גַּשְׁמִי,  לֹא  חֲלוֹמִי  –
אֵיפֹה  לְבוּשׁוֹ?  בָּאֶצְבָעוֹת  זוֹרֵחַ
רַק  הָאָבָק,  אָמְנָם  –  הַסַּסְגּוֹנִי!

עֲזֹב  פַּרְפָּר  וְשֶׁלֶג  בַּשָּׁמַיִם
וְאַל  תִּסְפֶּה  מֶדוּזָה  בַּחוֹלוֹת!
אֵין  בַּחֲלוֹם  לָגַעַת  בְּיָדַיִם,
אֵין  לְהַחְזִיק  חֲלוֹם  בְּאֶצָבעוֹת!

אֵין  לְצַוֹּות  עֲלֵי  עַצְבוּת  רוֹפֶפֶת:
"הֱיֶה  תְּשׁוּקָה  בּוֹעֶרֶת,  הִתְנוֹסֵס!"
אַהֲבָתְךָ  הָיְתָה  טָעוּת  נִסְחֶפֶת  –
אַךְ  לָנוּ  אֵין  בִּלְתָּהּ.  בַּעַל  הַנֵּס!

1910–1911?