וּבְכֵן  –  תַּם  צֵיד  הַזְּאֵבִים,  אָמְנָם  –
הַזְּאֵבִים  עוֹד  לֹא  שָׁמוּ  קֵץ  צַיִד.
הֵם  לֹא  לוֹקְחִים  סִכּוּן,  לוֹמְדִים  בַּבַּיִת  –
אֲבָל  פִּנּוֹת  רַבּוֹת  יֵשׁ  בָּעוֹלָם,
בְּשֶׁמֶשׁ  זְאֵבִית  שָׁם  הַגּוּרִים
מִתְחַמְּמִים  בְּשִׁכְחָה  הִסְטוֹרִית.
הֵם  מִתְאַמְּנִים  בְּשֶׁקֶט.  הַהוֹרִים
מִתְמוֹגְגִים:  "תִּהְיֶה  לָהֶם  תִּשְׁחֹרֶֶת!"
לְפִי  סְטָטִיסְטִיקָה  –  אֻפְּסוּ  הַזְּאֵבִים.
לֹא  נִשְׁאֲרוּ  אַף  עֲקֵבוֹת  בְּתֶלֶם.
אַךְ  יֵשׁ  שָׁדוֹת  בִּסְבַךְ  הַמֶּרְחָבִים  –
שָׂם  זְאֵבִים  מְיַלְּלִים.
בְּאֵלָם.

1972-76