לֹא  תּוֹעִיל  פְּלַדֶּלֶת
לְקִרְיָה  מֻצֶּלֶת,
אִם  שׁוֹכְנִים  בָּהּ  רַק  אֵמוּן  וְשַׁלְוָה.
כָּךְ  שֶׁבַּיָּמִים
אֲשֶׁר  תָּמִיד  בָּאִים  –
אֶת  עֶדְנָתֵנוּ  יָד  פְּלוֹנִית  מְכַבָּה.

מִי  הוּא  הַמּוֹרֶה:
הַזְּמַן  אוֹ  סְתָם  מִקְרֶה?
גַּם  אִם  תָּבִין  –  שׁוּם  הֲבָנָה  לֹא  תָּקֵל.
אַךְ  אִם  הַחֲלוֹם
מֵהַמְּצִיאוּת  אָיֹם  –
תֵּצֵא  לַגֶּשֶׁם  הַמַּבְלִיחַ  בַּלֵּיל.

אֶת  כָּל  תִּקְווֹתֶיךָ
הוּא  יַמְטִיר  עָלֶיךָ  –
גֶּשֶׁם  חֶרֶשׁ,  מְרַשְׁרֵשׁ  בֵּין  טִפִּין:
מְחִיאוֹת  כַּפַּיִם
וּמַגַּע  שְׂפָתַיִם  –
בֵּין  עַרְבַּיִם  בּוֹ  נִתָּן  לְהַבְחִין.

כָּל  עוֹד  בַּשָּׁמַיִם
לֹא  נִכְבֵּית  עֲדַיִן
הַשַּׁלְהֶבֶת  שֶׁל  כּוֹכַב  הַמַּזָּל,
הַתִּקְוָה  נִשְׁאֶרֶת
וְלַלֵּב  אוֹמֶרֶת
שֶׁאוֹתָנוּ  מֵהַפֶּצַע  תִּגְאַל.