יְלָדִים  יִדּוּ  עָלַי  אֲבָנִים  –  נִיחָא.
מִגַּן  מִשְׂחָקִים  לִשְׁכוּנָה  אַחֶרֶת  בָּרַחְתִּי,
אַךְ  מָצְאוּ  אוֹתִי  שָׁם  כְּלָבִים  וְלִרְדֹּף  הִמְשִׁיכוּ.
כַּמָּה  זְמַן  נִמְשַׁךְ  הַמִּרְדָּף  הַזֶּה  –  כְּבָר  שָׁכַחְתִּי.

אֶת  הַדֶּלֶת  לַקַּיִץ  לִמְצֹא  בְּכָל  דֶּלֶת  נִסִּיתִי,
אֵיפֹה  שֶׁבַּיִת  לְכָל  חָתוּל  –  כְּפִי  שֶׁהַינְלַין  הִבְטִיחַ,
אֲבָל  שׁוּב  צַעֲקוֹת,  מַּכּוֹת,  נְבִיחוֹת  –  וְתָהִיתִי:
הָעוֹלָם  הַמַּקְבִּיל  נִתְגַּלָּה  כֹּה  מֻכָּר,  בְּמַפְתִּיעַ…

בַּעֲווֹן  אֵיזֶה  חֵטְא,  לָמָּה  אֲנִי  מֻכְתָּם?
לֹא  הִפְרַעְתִּי  לָכֶם,  כָּל  חַיַּי  רַק  תִּקַּנְתִּי  כִּירַיִם,
לֹא  שָׁבַרְתִּי  בֻּבּוֹת,  לֹא  גָּנַבְתִּי  דָּבָר  מֵאָכְלָם,
אֶת  דַּרְכָּם  לֹא  חָצִיתִי,  לֹא  שָׂרַטְתִּי  רַגְלַיִם.

אֲפִלּוּ  אֵין  לִי  מֻשָּׂג  –  מָה  אֶמְצָא  אַחֲרֵי  הַדֶּלֶת?
אוּלַי  זוֹ  סְתָם  מְתִיחָה  כְּמוֹ  בְּסֶרֶט  עַל  טוֹם  וּגֵ'רִי,
וְיָכוֹל  לִהְיוֹת  –  הַמָּבוֹא  הַסָּתוּם  מְחַכֶּה  לִי…
יָא  כַּלְבָּה!  גַּם  חָתוּל  צָרִיךְ  אֱמוּנָה  עִוֶּרֶת!

תַּחַת  גֶּשֶׁם  סְתָוִי  עַל  הַקַּיִץ  אֲנִי  חוֹלֵם.
בְּפַח  זֶבֶל  נֶחְבֵּאתִי,  אֶת  זְנָבִי  לֹא  אָרִים.
לַבַּיִת  זָקוּק  אֲנִי  –  לֹא  כְּמוֹ  זֶה  שֶׁלָּכֶם,
מַסְפִּיק  סְתָם  מִקְלָט  –  מִיְּלָדִים  רָעִים  וּכְלָבִים…