כְּמוֹ  חֵץ  –  עָפוֹת  שְׁנוֹתֵינוּ.
עוֹד  קְצָת  –  אֲנַחְנוּ  שְׁנֵינוּ
יַחַד  נִבְרַח  מֵהַשֵּׁאוֹן.
אֵי  שָׁם  בִּסְבַך  הַיַּעַר,
אוֹ  עַל  מַצּוֹק  מוּל  סַהַר  –
לָנוּ  נָקִימָה  בֵּית  אַרְמוֹן.
  
        מִסבִיב  כַּזּאֹת  שַׁלְוָה-דְּמָמָה,
        שֶׁאֶפְשָׁר  רַק  לַחֲלֹם!
        וּבְתוֹךְ  שַׁלְוָה,  כְּמוֹ  אַחֲרֵי  חוֹמָה
        לָנוּ  יִמָּצֵא  מָקוֹם…
  
אֶת  הַכְּניסָה  סוֹגֶרֶת
דֶּלֶת,  וּבְשַׁרְשֶׁרֶת  –
שְׁמוֹנָה  בּוּלְדּוֹגִים  רְעֵבִים:
לֹא  יַעֲלוּ  בַּדַּעַת
בְּשַׁעַר  זֶה  לָגַעַת
צַעַר,  כְּסִילִים  וּשְׁאַר  אוֹיְבִים.
  
        מִסבִיב  כַּזּאֹת  שַׁלְוָה-דְּמָמָה,
        שֶׁאֶפְשָׁר  רַק  לַחֲלֹם!
        וּבְתוֹךְ  שַׁלְוָה,  כְּמוֹ  אַחֲרֵי  חוֹמָה
        לָנוּ  יִמָּצֵא  מָקוֹם…
  
וְעוֹד  –  סַפְסָל  מוּל  בַּיִת
בְּצֵל  עֵצִים  שֶׁל  זַיִת,
וּלְפָנָיו  –  בְּרֵיכַת  דַּגִּים.
אִם  מִשֶּׁהוּ  יַגִּיעַ  –
יֵשֶב    כְּדֵי  לְהַכְרִיעַ:
הֲלְבוֹאוֹ  כָּאן  מְחַכִּים?
  
        מִסבִיב  כַּזּאֹת  שַׁלְוָה-דְּמָמָה,
        שֶׁאֶפְשָׁר  רַק  לַחֲלֹם!
        וּבְתוֹךְ  שַׁלְוָה,  כְּמוֹ  אַחֲרֵי  חוֹמָה
        לָנוּ  יִמָּצֵא  מָקוֹם…