יְדִידִי,
מַחֲלָה  אוֹתִי  מְפָרֶקֶת.
מֵהֵיכָן  הַכְּאֵב  שֶׁאֵין  כּוֹחַ  לִסְבֹּל?
אוֹ  שֶׁרוּחַ  מֵעַל
עֲרָבָה  שׁוֹמֵמָה  שׁוֹרֶקֶת  –
אוֹ  מַפְשִׁיט  אֶת  מוֹחִי,
כְּמוֹ  אֶת  חֹרֶשׁ  הַסְּתָו,  אַלְכּוֹהוֹל.
כְּמוֹ  צִפּוֹר  מְכֻנֶּפֶת,
רֹאשִׁי מְנוֹפֵף בָּאָזְנַיִם.
בַּצַּוָּאר  שֶׁל  הָרֶגֶל
רַב  לוֹ  לְהִזְדַּקֵּר.
אֵיזֶה  אִישׁ  שָׁחֹר,
הַשָּׁחֹר מִשְּׁחוֹר,
אִישׁ  שָׁחֹר  אֶחָד
לֹא  נוֹתֵן  לִי  לִישֹׁן  כָּל  הַלַּיִל,
אִישׁ  שָׁחֹר
מִתְיַשֵּׁב  בַּמִּטָּה  וְאֵלַי  מְדַבֵּר.
וְהָאִישׁ  הַשָּׁחֹר
בְּסִפְרוֹן  מְתֹעָב  מַצְבִּיעַ,
וּכְמוֹ  כֹּמֶר  עַל  מֵת,
מְאַנְפֵּף  בַּגָּרוֹן
וְקוֹרֵא  עַל  חַיָּיו
שֶׁל  אֵיזֶה  שַׁתְיָן  מַזְוִיעַ,
וּמֵטִיל  עַל  נַפְשִׁי  אֵימָה  וְיָגוֹן.
כַּמָּה  הוּא  שָׁחֹר,
אִישׁ  הַשְּׁחוֹר!
"הִקְשִׁיב  לִי,  הִקְשִׁיב  לִי,–
כָּךְ  הוּא  מְבַרְבֵּר,–
זֶה  הַסֵּפֶר  –  מַגְנִיב  הוּא
מֵרֹב  הָרוֹמָנִים.
מְסֻפָּר  עַל  אִישׁ
אֲשֶׁר  הִתְגּוֹרֵר
בְּאֶרֶץ  הַנִּבְזִים
שֶׁבְּחַמְסָנִים  וְשַׁרְלָטָנִים.
שָׁם  דֵּצֶמְבֶּר  כֻּלּוֹ  –
שֶׁלֶג  צַח  כְּמוֹ  שָׂטָן,
שָׁם  חָגוֹת  הַסּוּפוֹת
בַּכִּישׁוֹר  הַבָּדוּחַ.
וְהָיָה  אוֹתוֹ  אִישׁ  הַרְפַּתְקָן,
אַךְ  מֵהַזַּן  הַנֶּחֱשָׁב
אֵצֶל  אַנְשֵׁי  הָרוּחַ:
כִּי  הָיָה  הוּא  רַב  חֵן
וְגַם  מְשׁוֹרֵר,
שֶׁכּוֹחוֹ  לֹא  גָּדוֹל
אַךְ  כֻּוַּן  מַעְלָה,
וּלְאֵיזוֹ  אִשָּׁה
בַּת  אַרְבָּעִים  אוֹ  יוֹתֵר
"חֲתִיכַת  בִּישׁ  יַלְדֹּנֶת"  –
כָּךְ  הוּא  קָרָא  לָהּ.
אֹשֶׁר  –  כָּכָה  טָעַן  –
מִיָּדַיִם  וְשֵׂכֶל  זְרִיזִים.
מִי  שֶׁאֵין  לוֹ  אֶת  זֶה  –
הוּא  תָּמִיד  מִסְכֵּן,  כַּיָּדוּעַ.
מָה  אִכְפַּת  בִּכְלָל
שֶׁהַרְבֵּה  יִסּוֹרִים
הֵם  מִגֶ'סְטָוֹת  שְׁבוּרוֹת
וּמֶחֱוֹות  תַּעְתּוּעַ!
בְּעֵת  הַסַּעַר,
בִּשְׁעַת  הָאָבְדָן,
בִּדְמָמָה  כְּשֶׁאוֹתְךָ
עַצֶּבֶת אוֹכֶלֶת,
לְהֵרָאוֹת  פָּשׁוּט  וְחַיְכָן  –
הָאָמָּנוּת  הכי  נאצלת"
הֲכִי  נֶאֱצֶלֶת"
"הָאִישׁ  הַשָּׁחֹר!
אַל  תָּעֵז,  עֲזֹב  אוֹתִי!
הֲרֵי  אַתָּה  לֹא
חוֹקֵר–אָמוֹדַאי.
מַה  לִי  בְּחַיַּי
פַּיְטָן  שַׁעֲרוּרִיָּתִי?
מְצָא  לְךָ  אֲחֵרִים
קְרָא,  סַפֵּר  לָהֶם  וְדַי"
הָאִישׁ  הַשָּׁחֹר
בְּתוֹכִי  מִטְּוַח  אֶפֶס  מַבִּיט,
וְעֵינָיו  מִתְכַּסּוֹת
בַּקִּיא  הַכָּחֹל  –
הוּא  כְּאִלּוּ  רוֹמֵז  לִי
כִּי  נוֹכֵל  אֲנִי  וּבַנְדִּיט
שֶׁשּׁוֹדֵד  בְּלִי  בּוּשָׁה
אֶת  הַיָּקָר  מִכֹּל.
………………………..
יְדִידִי,
מָחֲלָה  אוֹתִי  מְפָרֶקֶת
מֵהֵיכָן  הַכְּאֵב  שֶׁאִיֵּן  כּוֹחַ  לִסְבֹּל?
אוֹ  שֶׁרוּחַ  מֵעַל
עֲרָבָה  שׁוֹמֵמָה  שׁוֹרֶקֶת  –
אוֹ  מַפְשִׁיט  אֶת  מוֹחִי,
כְּמוֹ  אֶת  חוֹרֵשׁ  הַסְּתָיו,  אַלְכּוֹהוֹל.
הִנֵּה  לֵיל  הַצִּנָּה,
הִנֵּה  צֹמֶת  נִנּוֹחַ  מֵרוּחַ.
לֹא  יָבוֹא  שׁוּם  אוֹרֵחַ,
יוֹשֵׁב  אֲנִי  מוּל  חַלּוֹנוֹת.
הַשְּׁפֵלָה  מְכֻסָּה  לָהּ
בַּסִּיד  הַלָּבָן  הַתָּחוּחַ,
וּכְמוֹ  חֵיל  פָּרָשִׁים
הִתְכַּנְּסוּ  בְּגַנִּי  אִילָנוֹת.
מְיַבֶּבֶת
צִפּוֹר  הַלֵּילוֹת  הַקּוֹדֶרֶת.
פָּרָשֵׁי הָעֵצִים זוֹרְעִים
נִקּוּשָׁם  הַטָּלוּף.
הִנֵּה  שׁוּב  הַשָּׁחֹר
מִתְיַשֵּׁב  בַּכֻּרְסָה  הַמֻּכֶּרֶת,
הוּא  מֵנִיף  בְּמִגְבָּע,
אֶת  זִיגוֹ  קְצָת  פּוֹתֵחַ  –  וְשׁוּב:
"שְׁמַע,  חַבּוּבּ!  –
מְחַרְחֵר  הוּא  יָשָׁר  בִּפְנִים,
מִתְקָרֵב  אֵלַי,
מִתְכּוֹפֵף  מֵעַל,–
לֹא  רָאִיתִי  שֶׁמִּישֶׁהוּ
מִנְּבָלִים
מִנְּדוּדֵי הַשֵּׁינָה
סְתָם  כָּכָה  סָבַל.
בּוֹא  נָנִיחַ  –  טָעִיתִי!
לְבָנָה  בַּשָּׁמַיִם.
אָז  מָה  עוֹד  נָחוּץ
לַחֶלְדּוֹן שֶׁבְּפִיו  הַתְּנוּמָה  נָגְעָה?
שֶׁבַּסֵּתֶר  תָּבוֹא  "הַהִיא",
עֲבַת   הַיְּרֵכַיִם,
וְאַתָּה  לָהּ  תִּקְרָא
אֶת  פִּגְרֵי  הַלִּירִיקָה  הַנּוּגָה?
פַּיְטָנִים  –  חִבָּתִי,
אֻמָּה  מְעַנְיֶנֶת.
יֵשׁ  סִפּוּר  שֶׁתָּמִיד
בְּחַיֵּי  חַרְזָנִים  מְגַלֶּה  אֲנִי:
אֵיךְ  שֶׁדָּחְלִיל  שָׂעִיר
לְיַלְדָּה  מְחֻצְ'קֶנֶת
מְתָאֵר  עוֹלָמוֹת
כְּשֶׁהוּא  זָב  בָּעֵרָגוֹן  הַמִּינִי.
בְּאֵיזֶשֶׁהוּ  כְּפָר –
שָׁכַחְתִּי  עַתָּה:
בְּרָיאזָאן  אוֹ  קָאזָאן ?
אַחַת  מֵהַשְּׁתַּיִם  –
הָיָה  יֶלֶד
בְּמִשְׁפָּחָה  כַּפְרִית  פְּשׁוּטָה:
צְהֹב  הַשֵּׂעָר
וּכְחֹל  הָעֵינַיִם…
וְהִנֵּה  הִתְבַּגֵּר  הוּא,
נַעֲשָׂה  מְשׁוֹרֵר
שֶׁכּוֹחוֹ  לֹא  גָּדוֹל
אַךְ  כִּוֵּן  מַעְלָה,
וּלְאֵיזוֹ  אִשָּׁה,
בַּת  אַרְבָּעִים  אוֹ  יוֹתֵר,
"חֲתִיכַת  בִּישׁ  יַלְדֹּנֶת"  –
כָּךְ  הוּא  קָרָא  לָהּ.
"אִישׁ  שָׁחֹר,  אַתָּה
הָאוֹרֵחַ  הָרַע.
שִׁבְחֲךָ  שֶׁכָּזֶה
לְפָנֶיךָ  מִזְּמַן  עָף."
שֶׁצֶף  קֶצֶף  בּוֹעֵר
וּמַקֵּל  הֲלִיכָה
מְשַׁגֵּר  אֲנִי  בּוֹ  –
לַפַּרצוּף,  לָאַף…
………………………..
…מֵת  הַסַּהַר,
זְרִיחָה  מַכְחִילָה  הַחַלּוֹן.
לַיְלָה,  לַיְלָה!
הִגִּיד,  מָה  בִּלְבַּלְתָּ  לִי?
אָנוֹכִי  בְּמִגְבָּע
נֶעְמָד  בְּמִסְדְּרוֹן
לְבַדִּי…
הַמַּרְאָה  הַשְּׁבוּרָה  מוּלִי…

1925