נִפְרְצוּ  עֲנָנִים.  בַּחַלּוֹן  מַבָּט  נָעִיף  –
נוֹחֲתִים?  מְצֻיָּן,  כְּבָר הִגָּענוּ.
אֵיזֶה  דֶּשֶׁא  יָרֹק  מִתְלוֹצֵץ  פֹּה  וּמֵקִיף
אֶת  מִקְשַׁת  הַבֵּטוֹן  וְאוֹתָנוּ…

זֶה  סְתָם  דֶּשֶׁא  צָעִיר,  אָז  מֵאֵיפֹה  הַתְּחוּשָׁה  –
כְּמוֹ  שֶׁל  חַג,  אַךְ  עִם  קְצָת  חֹסֶר  נַחַת?
כִּי  הַסְּתָיו  מִסְתַּיֵּם,  חֶֹרף  בָּא  בְּתוֹךְ  שָׁעָה  –
וְהִנֶּה  –  מִדְשָׁאָה  כָּאן  צוֹמַחַת!

מִי  דָּהָה,  מִי  קָמַל,  מִי  בֵּינְתַיִם  נֶעֱלַם,
מִי  הָפַךְ  לַמִּסְפּוֹא  הָאוֹרְגָּנִי.
חֹרֶף  בָּא  וְקָרֵב,  מִשְׁתַּלֵּט  לְלֹא  בָּלָם
וְעוֹבֵד  בְּשִׁיטַת  הַסָּלָאמִי:

הוּא  צוֹעֵד  בְּבִטְחָה,  וְאֵיפֹה  שֶׁרַק  נָגַע  –
הָאָפֹר,  הָאָפֹר  מִשְׂתָּרֵעַ.
רַק  הַדֶּשֶׁא  הַזֶּה  –  אֵיזֶה  דֶּשֶׁא  מְשֻׁגָּע!  –
לֹא  נִכְנָע  לוֹ  וְלֹא  מִשְׁתַּכְנֵעַ.

לָמָּה,  מִי,  מָה  קָרָה?  מִי  אַחְרָאי,  לַעֲזָאזֵל?
מִי  אִשֵּׁר?  מִי  נָתַן  אֶת  הַוִּיזָה?
בָּלָגָן!  וְהַדֶּשֶׁא  רַק  עוֹלֶה  לוֹ  וְגָדֵל
וְלַשֶּׁלֶג  שׁוֹלֵחַ  רְמִיזָה:

מִמָּקוֹר  אֲגָדִי  הוּא  שוֹאֵב  לוֹ  אֶת  הָחֹם,
כְּמוֹ  תִּגְבֹּרֶת  סוֹדִית  מֵהָעֹרֶף.
אָז  אִם  כֵּן  –  הַסָּפֵק  הַזָּעִיר  קוֹפֵץ  פִּתְאוֹם:
שֶׁאוּלַי  לֹא  יִהְיֶה  לָנוּ  חֹרֶף?