וְהָיָה  לְדוֹן  חוּאָן  –  הַסַּיִף,
וְהָיְתָה  לְדוֹן  חוּאָן  עוֹד  –  דּוֹנָּה  אַנָּה.
זֶה  כָּל  הַדְּיוֹקָן  הַדּוֹן–חוּאָנִי,
הַיָּפֶה  וְהָאֻמְלָל  –  זֶה  בַּשּׁוּלַיִם.
אַךְ  הַיּוֹם  הָיִיתִי  נְבוֹנָה:
בַּחֲצוֹת  יָצָאתִי  אֶל  הַדֶּרֶךְ,
מִישֶׁהוּ  הִקְבִּיל  לִי  הֵלֶךְ,
אֶת  כֻּלָּם  בְּשֵׁם  כִּנָּה.
וְשָׁבִיט  לָבָן  מוּזָר  הִצְבִּיעַ  אָנָּה…
לֹא  הָיְתָה  לְדוֹן  חוּאָן  –  שׁוּם  דּוֹנָּה  אַנָּה!

1917