יֵשׁ  לַסְּתָיו  מַטְבֵּעוֹת  –  אֵין  לוֹ  צֹרֶךְ  לִטְרֹחַ:
בִּשְׁטָרוֹת  הַזָּהָב  הוּא  שִׁלֵּם  עַל  הַכֹּל.
אֵיךְ  אוּכַל  חוֹבוֹתַי  עַל  הַקַּיִץ  לִפְרֹעַ?
אֶת  גִּנּוֹת  הַתּוּתִים  עַל  הַמְּחִיר  יֵשׁ  לִשְׁאֹל…

אֵיזֶה  גֶּשֶׁם  פָּזִיז  –  הוּא  מַטִּיל  כָּל  מַטְבֵּעַ:
מִי  שָׁתוּי,  מִי  שָׁפוּי  כָּאן?  כָּל  אֶחָד  הוּא  מַתְאִים!
מְהַמֵּר  לוֹ  הַגֶּשֶׁם  וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,
וַאֲנִי  –  בְּחוֹבוֹת  לְגִנּוֹת  הַתּוּתִים…

אֲדָרִים  מֵעִנְבָּר  רוּחַ  סְתָיו  מְפַסֶּלֶת,
וְשׁוֹבֶרֶת  אוֹתָם  כְּמוֹ  פּוֹרֵעַ  אַלִּים,
וְדוֹמֶמֶת  –  בָּרֵיק,  כְּמוֹ  בְּאֵשׁ,  מְסֻנְוֶרֶת:
גַּם  הָרוּחַ  חוֹבָה  לְגִנּוֹת  הַתּוּתִים…

בִּסְחַרְחֹרֶת  זָהָב  הוּא  מַטְרִיף  אֶת  הַשֵּׂכֶל,
מְגָרֵשׁ  תַּחַת  גֶּשֶׁם  אֶת  כֻּלָּנוּ,  הַסְּתָיו.
כָּל  אֶחָד  וְחוֹבוֹ  –  לָאֱמֶת  אוֹ  לַשֶּׁקֶר,
לְאַבֵּד  וְלִמְצֹא  כָּל  אֶחָד  עוֹד  חַיָּב…