בְּכֹל  מִכֹּל  אֲנִי  דּוֹרֵשׁ
לַלֵּב  לָגַעַת:
בִּסְבַךְ  רִגְשִׁי,  עָמָל  עִקֵּשׁ,
בְּעֵץ  הַדַּעַת.

עַד  מַהוּתָם  שֶׁל  הַיָּמִים
אֲשֶׁר  עֲבָרוּ,
עַד  יְסוֹדָם,  עַד  שֶׁאָבִין:
הַשֹּׁרֶשׁ  –  מַהוּ?

עַל  חוּט  הַחֶלֶד  לַעֲקֹב
עַד  הַמֵּנִיעַ,
לָחוּשׁ,  לָדַעַת,  לֶאֱהֹב
וּלְהַרְקִיעַ.

לוּ  רַק  הִשְׂכַּלְתִּי  לְהַתְאִים
קוֹלִי  לַקֶּצֶב  –
הָיִיתִי  רַן  בְּח'  תָּוִים
עַל  טִיב  הַיֵּצֶר,

עַל  חֲטָאִים  וְהֶפְקֵרוּת,
מִרְדָּף  בַּלַּיִל;
מָה  זֶה  לְפֶתַע,  בְּטָעוּת,
מַרְפֵּק,  כַּפַּיִם.

הָיִיתִי  אֶת  חֻקָּיו  חוֹקֵר
עַד  שֶׁאַצְלִיחַ,
וְעַל  רָאשֵׁי  שְׁמוֹתָיו  חוֹזֵר
עַד  שֶׁאַנְצִיחַ.

שִׁירַי  הָיוּ  בְּנוּיִים  כְּמוּ  גַּן.
תְּרָזוֹת,  כְּמוֹ  עֵדֶר,
הָיוּ  פּוֹרְחוֹת  בֶָּהֶן  כֻּלָּן
לְפִי  הַסֵּדֶר.

הָיִיתִי  גַּם  מַכְנִיס  לַשִּׁיר
לִחְשׁוּשׁ  הַוֶּרֶד,
כַּר,  מֶנְטָה,  עֲשָׂבִים,  קָצִיר
שְׁקִיעָה  סוֹעֶרֶת.

כָּךְ  בָּאֶטְיוּדִים  שֶׁל  שׁופֵּן
נִחְיָה  הַפֶּלֶא:
כְּפָרִים,  קְבָרִים,  חֻרְשׁוֹת  הַחֵן  –
הַכֹּל  בַּנֶּבֶל.

אֱלֵי  קְלָלָה,  אֱלֵי  בְּרָכָה
תִּצְהַל  הָרוּחַ  –
הֲלֹא  בַּקֶּשֶׁת  הַדְּרוּכָה
מֵיתָר  מָתוּחַ.

1956