חדשות
בין מזבלות התחלתי את חיי
לחן: ד. קאימי

בֵּין  מִזְבָּלוֹת  הִתְחַלְתִּי  אֶת  חַיַּי,
עַל  הוּלַדְתִֹי  אִישׁ  לֹא  בֵּירַךְ.
כְּשֶפִּנַֹקְתֵּם  אֶת  יַלְדֵּיכֵם  בְּלִי  דַּי  –
הוֹצֵאתִי  אוכל  מֵהַפַּח.
        תִּרְאוּ  אוֹתִי  –  יַשְּׁרוּ  אֶת  מַבָּטְכֵם,
        הֲרֵי  בִּכְלוּם,  בִּכְלוּם  אֵינִי  אָשֵׁם

מָה  עֲוֹוִני  וּמִי  אוֹתוֹ  קָבַע?
אֵיפֹה,  אֵיפֹה  בֵּיתִי  הָחַם?
הֲמַכְּחִישִׁים  אַתֵּם  אֶת  הַקִּרְבָה?
כָּאן  אֲחִיכֵם,  כָּאן  בֵּן  אָדָם.
        לְעוֹלָמִים  אַתֵּם  סוֹגְדִים  לָאֵל
        הוּא  שֶׁלָּכֵם,  וְהוּא  לָכֵם  מוֹחֵל.

שְׁכוּנַת  פְּאֵר,  בּׂהּ  זוֹהֲרִים  גַּגּוֹת,
וּבַחַלּוֹן  –  נֵיאוֹן  כָּחֹל.
הוֹ,  אם  אַצְלִיחַ  לֶאֱרֹז  כּוֹחוֹת  –
אָז  תְּשַׁלְּמוּ  לִי  עַל  הַכֹּל!
        פִּתְחוּ  הַיּוֹם  דְּלָתוֹת  לַאֲחִיכֵם  –
        הֲרֵי  בִּכְלוּם,  בִּכְלוּם  אֵינִי  אָשֵׁם.

אֶתְכֵם  לִטְּפָה  בְּיַלְדּוּתְכֵם  הָאֵם,
אַךְ  לֹא  אוֹתִי.  רַק  בַּלֵּילוֹת
כְּיֶלֶד  רַךְ  הָיִיתִי  לִי  חוֹלֵם
כִּי  תְּלַטֵּף  אוֹתִי  קַלּוֹת.
        הוֹ  אִמָּא  אִם  אֶמְצָא  אוֹתְךָ  מָחָר  –
        אֶת  גּוֹרָלִי  לֹא  אֲכַנֶּה  "הַמַּר".

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן