בְּגֹבַהּ    זֶה,    בֵּין    עֲנָנִים
עוֹד    נִשְׁאֲרוּ    הָאֲבָנִים    –
עָצְרָה    שָׁם    רוּחַ    לַחֲבֹת
אֶת    הַכְּתָבִים    וְאֶת    הַשֵּׁמוֹת,
אוֹתָם    יִקְרָא    הָאֵל    הַטּוֹב    –
לוּ    רַק    יֵדַע    הוּא    קְרֹא    וּכְתֹב.