לְיַלְדָּה  נָתְנוּ  מַחְבֶּרֶת.
הִיא  שְׂמֵחָה  וּמְצַיֶּרֶת:
"זֶהוּ  עֵץ  –  נִקְרָא  "אַשּׁוּחַ".
זֹאת  כִּבְשָׂה  –  רוֹצָה  לָנוּחַ.
זֶהוּ  אִישׁ  –  יֵשׁ  לוֹ  זָקָן.
זֶהוּ  בַּיִת  –  הוּא  לָבָן"
"אֲבָל  מִי  זֹאת  הַמִּפְלֶצֶת
שֶׁבַּדַּף  הַבָּא  קוֹפֶצֶת  –
בִּתְרֵיסַר  רַגְלַיִם
וּתְרֵיסַר  קַרְנַיִם?"
"זוֹהִי  בָּאחָא–נְשִׁיכָאחָא
נַשְׁכָנִית  אַחַת  –
זֶה  אֲנִי  מִתּוֹךְ  הָרֹאשׁ  הִמְצֵאתִי  אוֹתָהּ"
"מָה  זָרַקְתְּ  אֶת  הַמַּחְבֶּרֶת
וְיוֹתֵר  לֹא  מְצַיֶּרֶת?"
"כִּי  הִיא  מַפְחִידָה!"

1923