בְּחֶדְרֶךְ  הַקָּט
רַעַשׁ  עֲנָפִים,
וְכוֹכָב  אֶחָד
מִתְבּוֹנֵן  בִּפְנִים,
מְקוֹנֵן  זָמִיר
נֶגֶד  הָחַלּוֹן.
כְּמוֹ  בִּשְׁעַת  הַיּוֹם   –
בְּחֶדְרֶךְ  בָּהִיר.
 
רַק  דְּמָמָה  כָּזֹאת,
קָו  קַרְחִי  כְּחַלְחָל.
וְלִנְשֹׁק  בַּזּוֹט
נֶצַח  לא  יוכל,
עַיִן  לֹא  תִּרְאֶה  –
גַּם  אִם  תְּעַיֵּן,
אֹזֶן  שֶׁתַּקְשִׁיב
לֹא  תִּשְׁמַע,  אֲבָ   –
שָׁם  דּוֹאִים  גּוֹרָל,
שֶׁקֶט  וְאָבִיב
שֶׁל  אֶחָד  מִתְּרֵי  –
מֵאִתָּנוּ,  כֵּן.

1930