חדשות
*** / אני אובד עצמי עד תום…

אֲנִי  אוֹבֵד  עַצְמִי  עַד  תֹּם
וּמְוַתֵּר  עַל  הַבִּינָה,
כְּשֶׁעִם  אִשְׁתּוֹ  בְּהֵרָיוֹן
קִטֵּעַ  בָּא  לְסִינֵמָה .

מַגִּישׁ  לִי  נֵבֶל  הַמַּלְאָךְ,
לִי  הָעוֹלָם  שָׁקוּף  כֻּלּוֹ,  –
יִפְעַר  הוּא  פִּיו  מוּל  הַמָּסָךְ
עַל  אִוְּלוֹתָיו  שֶׁל  מַר  שַׁרְלוֹ.

מָה  אַשְׁמָתוֹ  שֶׁאֶת  יָמָיו
פּוֹגֵשׁ  בְּאִי  שִׁוְיוֹן  מֻפְגָּן
אִישׁ  זֶה  –  רַךְ  מֶזֶג  וְעָנָו,
עִם  הַשַּׁרְְווּל  הַמְּרֻקָּן?

אֲנִי  חוֹלֵם  עַל  שִׁגָּעוֹן!
כְּשֶׁמֵּהַסִּינֵמָה  יוֹצְאִים
הוּא  –  וְאִשְׁתּוֹ  בְּהֵרָיוֹן,
וַחֲזָרָה  בָּרְחוֹב  הוֹלְכִים.

אֶת  עוֹר  הַשּׁוֹט  אֲנִי  שׁולֵף,
זוֹעֵק  לְמַעְלָה  אֲרֻכּוֹת,
בַּמַּלְאָכים  מַצְלִיף  הַצְלֵף.
הַמַּלְאָכִים,  בִּמְקוֹם  לִבְכּוֹת,

נוֹסְקִים  לָרוֹם  הָעִירוֹנִי.
כָּךְ  מֵהָרְחוֹב  הַוֵּנֵטִי
בְּפַחַד  עָפוּ  הַיּוֹנִים
מֵעִם  רַגְלֵי  אֲהוּבָתִי.

אֶל  הַקִּטֵּעַ  שֶׁמִּמּוּל
אֲנִי  נִגָּשׁ,  וְכָרָגִיל
מוֹרִיד  מִגְבַּעַת.  בַּשַּׁרְווּל
נוֹגֵעַ,  אֶת  דְּבָרַי  מַתְחִיל:

"Pardon,  monsier    –  בַּגֵּהִנֹּם
בְּעַד  חַיַּי  הַמִּתְנַשְּׂאִים
אוֹתִי  יוֹבִילוּ  לַגַּרדּוֹם.
אֲזַי  בְּעֶדן  פַּרְדֵּסִים

שְׁנֵיכֶם  תּוּכְלוּ  לָכֶם  לִדְאוֹת
עַל  כַּנְפֵיכֶם  הַלְּבָנוֹת,
לְהַאֲזִין  לִצְלִיל  זְמִירוֹת,
עַל  עֵמֶק  הַבָּכָא  לִצְפּוֹת.

אָז  מֵהָרֹגַע  הַכָּחֹל  –
הַשִּׁילוּ  לִי  נוֹצָה  פְּשׁוּטָה.
כְּמוֹ  פְּתִית  הַשֶּׁלֶג  הִיא  תִּפֹּל
עַל  גּוּפָתִי  בָּהּ  אֵשׁ  הֻצְתָּה"

מָה  הַקִּטֵּעַ?  קְצָת  חִיֵּךְ,
עָמַד  עוֹד  כַּמָּה  רְגָעִים  –
וְאָז  בְּשֶׁקֶט  הִתְרַחֵק,
בְּלִי  שֶׁאֶת  כּוֹבָעוֹ  הֵרִים.

1925

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן