אָנָּא  רַק  אַל  תְּחַפֵּשׂ  אוֹתִי  –  כִּי  הָלַכְתִּי  לְשׁוֹטֵט  בָּעִיר
אוֹר  וָצֵל  אֶהְיֶה  גַּם  יַחַד  בֵּין  בָּתִּים  מְנֻמְנָמִים
חֲצֵרוֹת  וְסִמְטָאוֹת  קְטָנוֹת  –  אֶת  כֻּלָּן  מְהַבְּדִידוּת  אַצִּיל
כִּי  תְּמוּרַת  שֵׁנָה  וְרֹגַע  שָׁכְחוּ  אוֹתָן  בָּתִּים

כֵּן  הָלַכְתִּי  לְשוֹטֵט  בָּעִיר  –  לְהַקְשִׁיב  לְשֶׁקֶט  הָרוּחוֹת
גֶּשֶׁם  קַל  יָמֵס  לְבֶטַח  וְיִמְחַק  אֶת  עִקְּבוֹתַי
אָנָּא  רַק  אַל  תְּחַפֵּשׂ  אוֹתִי  –  כִּי  אֲנִי  פָּשׁוּט  אֵינֶנִּי  עוֹד
מְקוֹמִי  בְּעִיר  הַלַּיְלָה  –  בְּמַמְלֶכֶת  הָ"אוּלַי".

אֵין  לִי  דֶּרֶךְ  לְהַסְבִּיר  אֶת  זֶה,  אֵין  לִי  דֶּרֶךְ  שֶׁאֵצֵא  מִכָּאן  –
רַק  הִקְשַׁבְתִּי  לְמַפֹּלֶת  שֶׁל  מִלִּים  מְעֻרְפָּלוֹת
כָּךְ  כִּשְּׁפָה  אוֹתִי  הָעִיר  הַזֹּאת,  שֶׁהָפְכָה  עַצְמָהּ  לַחֲלִילָן  –
וְהוּבַלְתִּי  וְנִזְרַקְתִּי  אֶל  כַּפּוֹת  הַחֲלוֹמוֹת

אִם  יַגִּידוּ  שֶׁאָבַדְתִּי  כְּבָר,  אִם  תִּשְׁמַע  פִּתְאוֹם  אֵיפֹשֶׁהוּ
שֶׁנִרְדַּמְתִּי  וְלֹא  קַמְתִּי  –  כָּךְ  יְלַחְשְׁשׁוּ  עָלַי
לֹא  נִרְדַּמְתִּי,  אֲהוּבִי  שֶׁלִּי  –  לְשׁוֹטֵט  הָלַכְתִּי,  אֶל  הָעִיר
רַק  יָצָאתִי  וְסָגַרְתִּי  אֶת  הַדֶּלֶת  אַחֲרַי.