אִמִּי  הָעֲרָבָה,  קַבְּלִי  אֶת  הַשִּׁירָה
אוֹתָהּ  צָבַע  לִבִּי  בְּדָם  רוֹתֵחַ
לְכָל  כַּרֵי  עִשְׂבַיִךְ  אֶשְׁתּוֹחֵחַ
וְרַק  אֶת  שִׁיר  הָעֲרָבָה  אֶקְרָא!

אֶת  צְלִיל  הָרֹן  הַשְׁרַאֲתִי  שׁוֹאֶלֶת  –
לֹא  מִתְעַמֵּם  כַּסְפּוֹ  וְלֹא  דּוֹעֵךְ.
אָז  אֶת  נוֹצַת  הַנֵּץ  הַמְּעֻקֶּלֶת
מַזְּגִי,  הָעֲרָבָה,  לַיָּד  שֶׁל  בְּנֵךְ.

6.04.1935