אַל  דְּאָגָה:  רגוע
                אֲנוֹכִי  מִכֻּלָּם.
שַׁעַל  קַל  וְשָׂמֵחַ  –
                תָּר  לוֹ  גֶּשֶׁם  בַּגַּן,
הוּא  בִּמְעוֹנוֹת  סֶפְּטֶמְבֶּר
                אֶת  הֶעָלִים  תּוֹלֵשׁ.
רוּחַ  בְּיַם  הַתְּכֶלֶת,
                שַׁחַר  עוֹדוֹ  נוֹפֵשׁ.

יֵשׁ  לִשְׁכֹּחַ  כִּי  שְׁנֵינוּ
                בָּעִדַּן  הַשָּׁחֹר.
יֵשׁ  לְהַקְשִׁיב  לָרֶטֶט
                שֶׁל  כַּנְפֵי  הַצִּפּוֹר,
יֵשׁ  לְחַכּוֹת  לַשַּׁחַר,
                לַיְלָה  אֶחָד  לִשְׂרֹד.
לֹא  הִתְעוֹרֵר  עוֹד  פֶבּוּס,
                אִמָּא  בַּחֲלוֹמוֹת.

שַׁעַל  קַל  וְשָׂמֵחַ  –
                גֶּשֶׁם  בַּגַּן  קוֹפֵץ.
זֶהוּ  רַעַד  הַבֹּקֶר
                עַל  הַגּוּף  מִתְרוֹצֵץ,
זוֹהִי  קְרִירוּת  הַבֹּקֶר
                מְשַׁכְשֶׁכֶת  רִיסִים.
בֹּקֶר  –  לִחְשׁוּשׁ  הַנֶּפֶשׁ
                וּגְנִיחוֹת  שֶׁל  סִיסִים.

1932