אֵלֶיהָ  בָּאתִי  בַּחֲצוֹת.
יָשְׁנָה  הִיא  –  וְהֵאִיר  יָרֵחַ
מֵחַלּוֹנָהּ  בְּאוֹר  קוֹלֵחַ
אֵיךְ  שֶׁיָּרְדָה  שְֹמִיכַת  נוֹצוֹת.

הִיא  אַפְּרַקְדָּן  שָׁכְבָה,  שְׁקֵטָה
בַּחֲשִׂיפַת  פִּישׂוּק  שָׁדַיֵם.
שְׁקֵטִים  כְּמוֹ  בְּמֵיכַל  הַמַּיִם
עָמְדוּ  חַיֶּיהָ  בִּשְׁנָתָהּ.

1898