אַהֲבָתִי
הִיא  הַמִּסְתּוֹר    –
גַּם  בְּמוֹתִי
עָלָיו  אֶשְׁמֹר.

אוּלָי  תַּחְלֹף
הָאַהֲבָה,
אֲבָל  אֵין  סוֹף
לַסּוֹד  שֶבָּהּ.

בָּאתְּ  –  וּמֵאָז
הַכֹּל  נִשְׁכַּח,
נְתִיב  הַפָּז
מֻזָּר  כָּל  כָּךְ,

וְהָעוֹלָם
זַר  לִי  כֻּלּוֹ    –
בּוֹ  לְכֻלָּן
אָמַרְתִּי  "לֹא"…

1932