סְתָו  הִגִּיעַ  –
הוּא  יָרַד  מֵהָרָקִיעַ,
שׁוּב  קָשַׁר  אוֹתָנוּ  בְּשַׁלֶּכֶת  רִאשׁוֹנָה…

יוֹם  זוֹרֵחַ,
לָנוּ  אוֹר  זָהֹב  שׁוֹלֵחַ,
וְאַתָּה  מַבִּיט,  כְּמוֹ  אָז,  בְּפַעַם  אַחְרוֹנָה…

בִּשְׁבִילֵנוּ
כָּל  מִלָּה  הִיא  מְיֻתֶּרֶת:
אִם  עַלְוַת  הַסְּתָו  בּוֹעֶרֶת  –
זֹאת  הַמַּתָּנָה:

תַּם  הָעֶצֶב,
כִּי  אַתָּה  תִּחְיֶה  לָנֶצַח  –
אִם  תֵּדַע  כִּי  זֹאת  הָאַהֲבָה  הָאַחְרוֹנָה,
אַהֲבָה  שֶׁל  פַּעַם  אַחְרוֹנָה…!