Ma voix aigre et fausse…
P.Verlaine

אֶתְוַדֶּה  בְּכָל  הַיֹּשֶׁר
אָנוֹכִי:
כָּל  זֶה  שְׁטוּת  בִּכְלִי  נְחֹשֶׁת,
מַלְאָכִי.
לִיוָנִים  כְּלִילַת  הַיֹּפִי
זָהֲרָה  –
בִּשְׁבִילִי  עֶרְוַת  הָאֹפֶל
נִפְעֲרָה.
הֵם  הִשְׁלִיכוּ  אֶת  הֵלֵנָה
בַּגַּלִּים  –
וְיָרַק  לִי  קֶצֶף  הֵנָּה,
בַּפָּנִים.
בִּשְׂפָתוֹן  אוֹתִי  פּוֹגֶשֶׁת
הָרֵיקוּת,
בָּאֶצְבַּע  הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת  –
הַדַּלּוּת.
כָּךְ  אוֹ  כָּךְ,  אַחַת  אוֹ  שְׁתַּיִם  –
אֵין  הֶבְדֵּל:
מֶרִי,  מֹתֶק  –  שְׁתִי  לָךְ  יַיִן
וְקוֹקְטֵיְל.
אֶתְוַדֶּה  בְּכָל  הַיֹּשֶׁר
אָנוֹכִי:
כָּל  זֶה  שְׁטוּת  בִּכְלִי  נְחֹשֶׁת,
מַלְאָכִי.

2.03.1931