זָכוּר לִי אֲבִי מְכַבֶּה הָאוֹרוֹת.
כֻּלָּנוּ הִדְלַקְנוּ כָּל פַעַם –
וְהוּא בְּעִקְבוֹתֵינוּ כִּבָּה לְפִי צֹרֶךְ
וְחֶרֶשׁ מִלְמֵל הִרְהוּרִים כָּלְשֶׁהֵם
עַל חִבָּתֵנוּ לְסֵדֶר.

זָכוּר לִי אֲבִי הַקּוֹרֵא אֶת מִכְתָבֵינוּ.
הוּא סוֵֹבב אוֹתָם בְּזָוִיּוֹת כָּאֵלָּה –
כְּאִלּוּ אֵיזֶה סוֹד הֵם הִסְתִּירוּ.
הִסְתִּירוּ הֵם תָּמִיד אוֹתוֹ הַמֶּסֶר,
אֲמִירוֹת מְבַדְּחוֹת בָּרוּחַ:
"הַבְּרִיאוּת – הִיא הַמַּפְתֵּחַ!"
בְּרִיאִים הָיִינוּ –
וּבְחֻצְפָּה לָחוֹלֶה כָּךְ כָּתַבְנוּ,
אֲשֶׁר הֶאֱמִין בְּכָל הַנֶּפֶש
כִּי הַבְּרִיאוּת – הַמַּפְתֵּחַ.
וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן לְהִתְבַּדֵּחַ.

זָכוּר לִי אֲבִי הַדּוֹאֵג לְהַשְׂכַּלָתֵנוּ.
הַמְּגֹרָשׁ, כִּמְדֻמָּנִי,
מִשָּׁנָה ב' שֶׁל חֵידֶר
עַל כָּךְ שֶׁהִתְחַצֵּף לִמְּלַמֵּד –
דָּרַשׁ הוּא שֶׁנַּצְלִיחַ
בְּאוּנְיבֶרְסִיטָה.
לֹא הָיָה שַׂק
שֶׁהוּא לֹא הָיָה מֵרִים
כְּדֵי לְהַקֵּל לָנוּ בְנֵטֶל.

זָכוּר לִי אֵיך שֶׁהִגַּעְתִּי –
הֵבִיא מִבְרָק הַשָּלִיחַ,
וְהוּא שָׁכַב בִּמְעִילוֹ
(מֵהַסּוּג הַצְּבָאִי לְמֶחֱצָה)
עַל דְּפָנוֹת (מִסּוּג הָאֹרֶן).
וְּכְשֶׁאוֹתוֹ הֵנִיחוּ
בַּקֶּבֶר (מִסּוּג שֶׁל קֶבֶר)
הָרָטֹב, בְּחֹשֶךְ –

נִזְכַּרְתִּי בּוֹ
מְכַבֶּה הָאוֹר בְּכָל הַבַּיִת,
הַמִּתבּוֹנֵן בְּמִכְתָּבֵינוּ
וְהָעָמֵל לְהַשְׁכָּלָתֵנוּ.

1969–70 (?)