הָרָקִיעַ  אֶל  הַחוֹף  מַגִּיחַ.
אָנוּ  כָּאן  בְּסַעַר  מִתְהוֹלֵל  –
צֶמֶד  מַלְאָכִים  שֶׁלֹּא  הִצְלִיחַ
לְחַיֵּי  אֱנוֹשׁ  לְהִסְתַּגֵּל.

מֵעָלַיִךְ  אֵשׁ  הָאוֹת  מֻטֶּלֶת
וְשִׁבְרֵי  לוּחוֹת  הַבְּרִית  תַּחְתֵּךְ.
רַעֲדוּ  כָּל  עְמוּדֵי  הַחֶלֶד
לְהַצִּיב  אֶת  מְקוֹמִי  מוּלֵךְ.

אַף  אִסּוּר  הַעֲרָצַת  הַפֶּסֶל
בִּפְקוּדַת  הַתִּפְאָרָה  הוּסַר,
עֲשׂוּיַּת  הַרוּחַ  הַנִּדְחֶסֶת
עַד  לְטֹהַר  בִּלְתִּי  יְתֹאָר.

מַקְבִּילָה  לְמַקְבִּילָה  נִסְמֶכֶת  –
לְפוֹגְשָׁן  הִצְלַחְתְּ  בְּתוֹךְ  תּוֹכֵךְ,
אֶת  הָאֵלֶם  שֶׁל  פְּרִיחוּת  הַשֶּׁקֶט
מַבָּטֵךְ  לַאֲמִירָה  הוֹפֵךְ.

כְּשֶׁתִּנְהַר  נַפְשֵׁךְ  לִכְלִי  נְחֹשֶׁת
וּבַּמְּנוֹרָה  יִבְהַר  הָאוֹר  –
אֶת  הַכּוֹכָבִים  יַמְטִיר  הַחֹשֶׁךְ,
אֶת  זִיוָם  שֶׁיִּתְקָרֵשׁ  –  אֶצְבֹּר.

שָׁם  מֵעֵין  נַחְשׁוֹל  נִרְאִים  שָׁמַיִם,
מַלְאָכִים  עַל  מַיִם  נִשְׁעֲנִים.
זֶה  אֲנַחְנוּ  שֶׁעוֹמְדִים  שָׁם  שְׁנַיִם
מִי  יוֹדֵעַ  כַּמָּה  עִדָּנִים…