מִתְחַבֶּטֶת  הָאֵשׁ  בַּפַּחוֹן.
שְׁרַף  גְּזִירֵי  הָעֵצִים  –  כְּמוֹ  דְּמָעוֹת.
בַּשּׁוּחָה  שָׁר  לִי  הַמַּפוּחוֹן
עַל  עֵינַיִךְ  כְּשֶׁהֵן  מְחַיְּכוֹת.

בִּשְׂדֶה  שֶׁלֶג  צָחֹר  מוֹסְקְבָאִי
לַחֲשׁוּ  לִי  עָלַיִךְ  שִׁיחִים.
מִתְחַשֶּׁק  לֵי  שֶׁאַתְּ  תִּשְׁמְעִי
אֶת  קוֹלִי  שֶׁעוֹרֵג  מִבִּפְנִים.

הַמֶּרְחָק  שֶׁבֵּינֵינוּ  נִסְלַל
מְכֻסֶּה  בְּשִׁלְגֵי  מוֹלַדְתִּי.
לְהַגִּיעַ  עָדַיִךְ  לֹא  קַל,
וְרַק  אַרְבַּע  אַמּוֹת  –  עַד  מוֹתִי.

מַפּוּחוֹנִי!  הַמְשֵׁךְ  בַּשִּׁירָה,
קְרָא  לָאֹשֶׁר  שֶׁתָּר  לַתִּקְוָה…
חַם  לִי  גַּם  בַּשּׁוּחָה  הַקַּרָה  –
זֶה  כִּי  אַהֲבָתִי  לֹא  כּוֹבָה.