יָדוּעַ  לִי:  בִּתְהוֹם  הָחֶלֶד,
בָּהּ  שֶׁלַח  הַדִּבּוּר  מוֹשֵׁל,
הָיְתָה  כָּל  שִׁירָתִי  מֻכֶּרֶת
לּא  כִּדְבָרַי  –  כִּדְבַר  הָאֵל.
 
עָתָּה  הִיא  בְּנִיבֵי  הַפְּלֶשֶׁת
כְּלוּאָה,  וּבְזִכְרֵי  נִגְזַר
לִרְדּוֹת  אוֹתָהּ  מִזּוֹ  הָרֶשֶׁת
שֶׁל  עֹמֶק  הַקִּיּוּם  הַזַּר.
 
אָשִֹיר  עִם  רוּחַ  וְעִם  דֶּשֶׁא
עַד  שֶׁאֶמְצָא,  עַד  שֶׁיִּפְעַם
רַק  צְלִיל  אֶחָד  שֶׁבּוֹ  פּוֹגֶשֶׁת
נַפְשִׁי  בְּנֶפֶשׁ  הָעוֹלָם.
 
1919