לכ' ו. אוסוב

בְּיָנוּאָר,  בְּבֹקֶר  קַר,
כְּשֶׁהָאָבָק  הֻשְׁלַג  בִּכְחֶלֶת  –
עַל  הַשֻּׁלְחָן  שֶׁלִּי  –  עִנְבָּר,
בְּאֶמְצָע  –  לְטָאָה  מֻטַּלֶת.

בְּתַלְאוּבָה  כְּאִלּוּ  צָף
גּוּפָּה,  בְּטִין  דִּבְשִׁי  תָּקוּעַ,
וְעָל  הַשַּׁחַר  הַתָּמוּהַּ
סִפְּרוּ  בְּלַהַט  קַשְׂקָשָׂיו.

הִיא  בַּת  רִִבּוֹא  אַלְפֵי  שָׁנִים,
כָּל  הַבְּרִיָאה  מֵהֵן  כְּבָר  מֵתָה!
הוֹ,  מִי  יִתֵּן  –  זוֹ  הַסּוֹנֶטָה
מֵעִדָּנִי  תִּפְרֹץ,  תַּשְׁכִּים
לְשַׂחַר  בְּהִלָּה  נוֹצֶצֶת  –
כְּמוֹ  לְטָאָה,  בְּעוֹד  הַנֶּצַח!