1872-1952. שם אמתי – נדז'דה לוחבינסקי. בגיל שלושים החלה לכתוב סיפורים סטיריים והפכה לכוכב (בין מעריציה היה המלך ניקולאי השני(, נחשבה להומוריסטית הרוסית הראשונה במאה העשרים והוכתרה כמלכת ההומור הרוסי. כעבור כעשור פרסמה ספר שירים שאמנם לא עשה הדים בהיותה בצל גם של הפרוזה שלה וגם של שירי אחותה מירה לוחביצקי (שהייתה אז כבר מפורסמת).
אחרי המהפך הבולשביקי הגרה לחו"ל, שלושים השנים האחרונות בחייה גרה בצרפת.
בְּאִי זִכְרוֹנוֹתַי מִימֵי הַקֶּדֶם
יֵשׁ בַּיִת מַאֲפִיר. גֵּרַנְיוּם עַל הָאֶדֶן.
שְׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת לַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה,
טַבַּעַת הַנְּחֹשֶׁת בְּצִדָּהּ.
חָקוּק בָּאֶבֶן: חֶרֶב, רֹאשׁ אַיֶּלֶת,
וְלַפָּנָס לְמַעְלָה – שְׂרוֹךְ נִמְתַָּח.
בְּאִי זִכְרוֹנוֹתַי אֶת זוֹ הַדֶּלֶת
לַעֲדֵי עַד אַף פַּעַם לֹא אֶפְתַּח!
1911–1912