Всегда рабыня, но с родиной царей на смуглой груди
И с государственной печатью взамен серьги у уха.
То девушка с мечом, не знавшая зачатья,
То повитуха — мятежей старуха.
Ты поворачиваешь страницы книги той,
Где почерк был нажим руки морей.
Чернилами сверкали ночью люди,
Расстрел царей был гневным знаком восклицанья,
Победа войск служила запятой,
А полем — многоточия, чье бешенство не робко,
Народный гнев воочию
И трещины столетий — скобкой.
1921 г.
1922-1885. שמו הפרטי האמתי – ויקטור. התפרסם כמשורר ב-1912. אבי הפוטוריזם בשירה הרוסית. נתן את עינו בפגענות הרובית הקדומה, בנומרולוגיה, בפנסלביזם, בהקמת "קהילת יושבי ראש כדור הארץ", בקונצפציית "חוקי הזמן" ושפת הכוכבים ועוד.
יצירתו האוונגרדיסטית מתאפיינת במשחקי מילים וחציי מילים, יצירת מילים וביטויים לצרכים חד פעמיים, שימוש בצירופים פונטיים חסרי משמעות (לכוארה) – כל זה ממקם את חלבניקוב במקום מיוחד מאוד בין משוררי עידן הכסף.
תָמִיד שִׁפְחָה, אַךְ עִם מוֹלֶדֶת הַמְּלָכִים עַל שַׁד שָחוּם
וְעִם חוֹתֶמֶת הַמַּלְכוּת בִּמְקוֹם עָגִיל ליד בְּאֹזֶן חֶמֶד.
עִתִּים בְּטוּלָה עִם חֶרֶב בְּיָדֶיָה,
עִתִּים – זְקֵנָה, שֶׁמְּיַלֶּדֶת מֶרֶד.
אַתְּ מְדַפְֶּפֶת בְּסֵפֶר הֶעָתִיק:
כְּתָבוֹ הוּא לְחִיצַת יַד הַיָּמִים,
בִּדְיוֹ זָרְחוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם בְּלַיְלָה,
בּוֹ יֶרִי בִּמְלָכִים הָיָה סִימַן קְרִיאָה מוֹכִיַח,
שָׁם נִצָּחוֹן צְבָאִי שֵׁרֵת כִּפְסִיק,
וּשְׂדֶה הַקְּרָב – כְּהֶשְׁמֵתִים עִם טֵרוּפָם כִּנְקוּדוֹתַיִם,
אֲרֶשֶׁת זַעַם הָאוּמָה
וְהַסְּדָקִים שֶׁל עִדָּנִים – סוֹגְרַיִם.
1921