חדשות

1890-1960. בנו של הצייר הידוע לאוניד-יצחק פסטרנק באונירסיטה העברית בירושלים ניתן מוצג דיוקנ א.איינשטיין שצוייר ע"י פסטרנק ב-1924). למרות יהדותו הפורמלית – ככל הידוע, ראה בה נטל לא מחייב.
הסופר הרוסי השני (אחרי א.בונין) שקיבל פרס נובל (1958). בעקבות הזכייה הפך ליעד השיסוי בפרופגנדה הסובייטית, בגללה ויתר על הפרס, אך זה לא הועיל הרבה. הזכייה והפופולריות שלו במערב קשורים לרומן "דוקטור ז'וואגו" אך ברוסיה הוא ידוע הרבה יותר כמשורר ששילב ביצירותיו ליריות, דיוק הצורה ואושר הדימויים.

אף אחד כבר לא יגיע

אַף  אֶחָד  כְּבָר  לֹא  יַגִּיעַ,
חוּץ  מֵעֶרֶב.  יוֹם  חָרְפִּי
לֹא  יַצְלִיחַ  לְהַפְתִּיעַ  –
גַּם  אִם  לֹא  נָעוּל  בֵּיתִי.

רַק  מְעוֹף  פְּתִיתֵי  הַשֶּׁלֶג
בְּמִרְצָד  רָטֹב  וְחַד:
שֶׁלֶג  –  וְגַגּוֹת  כָּאֵלֶּה,
חוּץ  מֵהֶם  אֵין  אַף  אֶחָד.

יְצַיֵּר  הַכְּפוֹר  בְּלֹבֶן,
שׁוּב  יְסוֹבְבִי  אַט  אַט
הַמֻּכָּר  הֵיטֵב  מִקֹּדֶם
שִׁמָּמוֹן  שֶׁל  אֶשְׁתָּקַד,

הַשִּׁגְרָה  פִּתְאוֹם  נִפְסֶקֶת  –
בַּוִּילוֹן  תִּרְעַד  צְלָלִית:
צְעָדִים  עוֹלִים  מִשֶּׁקֶט,
תִּכָּנְסִי  אַתְּ  כְּמוֹ  עָתִיד.

תַּעַמְדִי  לְיַד  הַפֶּתַח
בְּשִׂמְלָה  כָּל  כָּךְ  פְּשׁוּטָה
וּלְבָנָה  כָּל  כָּךְ  שֶׁבֶּטַח
כּוֹכָבִים  תָּפְרוּ  אוֹתָהּ.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן