הַגַּלִּים קוֹפְצִים, וְרוּחַ יָם גוֹעֶשֶׁת.
סְתָו קָרוֹב… הַצֶּבַע מִתְחַלֵּף מִנֶּגֶד.
הַתְּמוּרָה בַּטֶּבַע, פּוֹסְטוּם, מְרַגֶּשֶׁת
מִשִּׁנּוּי שֶׁחֲבֵרָה עוֹשָׂה בַּבֶּגֶד.
פִּנּוּקֵי עַלְמָה תָּמִיד, בְּדֶרֶךְ קֶבַע,
נִגְמָרִים בְּמַרְפֵּקִים אוֹ בְּבִרְכַּיִם.
הַחִבּוּק וְהַבְּגִידוֹת זָרִים לַטֶּבַע –
וְלָכֵן הוּא מְשַׂמֵּחַ שִׁבְעָתַיִם!
–––
בַּמִּשְׁלוֹחַ, פּוֹסְטוּם – הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה.
מָה קוֹרֶה שָׁם, בַּבִּירָה? פְאֵר וְזֹהַר?
מָה מַטְרִיד, מָה מַעֲסִיק אֶת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ?
הָאִינְטְרִיגוֹת אוֹ תַּעֲנוּגוֹת הַלֹּעַ?
בַּגִנָּה אֲנִי, הָעֲשָׁשִׁית בּוֹעֶרֶת.
לֹא אִשָּׁה, לֹא מְשָׁרְתִּים – לְבַד בַּבַּיִת.
בִּמְקוֹמָם שֶׁל עַמְּךָ וְאַנְשֵׁי צַמֶּרֶת –
לַהֲקַת הַחֲרָקִים הַמּוּסִיקָלִית.
–––
כָּאן שׁוֹכֵב סוֹחֵר מֵאָפְרִיקָה. בַּר דַּעַת
הוּא הָיָה, סוֹחֵר מֻצְלָח – וְאַף מֵעֵבֶר.
גַּם מַרְשִׁים בַּהוֹפָעָה. מֵת מִשַּׁפַּעַת.
לְמִסְחָר הִפְלִיג עַד הֶנָּה, לֹא לְקֶבֶר.
לְיָדוֹ – חַיָּל שֶׁגְּבוּרָתוֹ הִרְעִישָׁה.
לָאִימְפֶּרְיָה הוּא הֵבִיא תְּהִלָּה רוֹעֶמֶת.
אֶת חַיָּו סִכֵּן רַבּוֹת! וּמֵת לוֹ קְשִׁישָׁא.
אָז גַּם פֹּה אֵין, פּוֹסְטוּם, תַקָּנָה מֻסְכֶּמֶת.
–––
תַּרְנְגֹּלֶת, גַּם אִם עָפָה – רַק לְמַטָּה,
אַךְ גַּם הִיא לֹא מְבֻטַּחַת מִקַּדַּחַת.
אִם נִגְזַר שֶׁבְּאִימְפֵּרִיָּה נוֹלַדְתָּ –
אָז תִּרְחַק לַעֲיָרָה יַמִּית נִדַּחַת.
מִקֵּיסָר רָחוֹק – וּמִסּוּפוֹת הַשֶּׁלֶג.
לֹא צָרִיךְ לְהִתְחַנֵּף אוֹ לְרַחְרֵחַ.
הַמּוֹשְׁלִים גּוֹנְבִים? אֲבָל גְּנֵבָה – לֹא הֶרֶג,
וְחָבִיב לִי כָּל גַּנָּב מֵהָרוֹצֵחַ.
–––
שְׁעַת הַגֶּשֶׁם לְבַלּוֹת אִתָּךְ, הֵטַאירָה,
מְקֻבָּל, אַךְ לַמִּקּוּחַ אֵין לִי כּוֹחַ:
מֵהַגּוּף הַמְּכַסֶּה לִדְרֹשׁ דִּינָרָא –
כְּמוֹ שֶׁרַעַף מֵהַגַּג תִּרְצִי לִטְבֹּעַ.
מָה, דּוֹלֵף אֲנִי? אֵיפֹה שְׁלוּלִית? אַַף שַׁעַל.
לְהַשְׁאִיר שְׁלוּלִית – אַף פַּעַם לאֹ קָרָה לִי.
בְּשָׁעָה טוֹבָה, כְּשֶׁתִּמְצְאִי לָךְ בַּעַל –
הוּא יִהְיֶה לְמַדְלִיפֵךְ הַפֶּרְסוֹנָלִי.
–––
מֵחַיַּי עָבְרוּ, נַגִּיד, יוֹתֵר מֵחֵצִי…
וְתִשְׁמַע פִּתְגָּם, אוֹתוֹ אָמַר לִי עֶבֶד:
"הֶעָבָר כֻּלּוֹ – רַק הֲרִיסוֹת וָקֶצֶף"
הִסְתַּכְּלוּת זֹאת – דֵּי בַּרְבָּרִית, אַךְ נוֹקֶבֶת.
בְּהָרִים אָסַפְתִּי זֵר פְּרָחִים בְּמֶרֶץ.
לְקַנְקָן גָּדוֹל אָשִֹים, אַשְׁקֶה בְּמַיִם.
יֵשׁ אוֹמְרִים – קְרָבוֹת בְּלוּב, אוֹ אֵיזוֹ אֶרֶץ?
מָה, אֲנַחְנוּ שָׁם בְּמִלְחָמָה עֲדַיִן?
–––
הֲזוֹכֵר אַתָּה – הָיְתָה אָחוֹת אָנֶמִית
לַנָּצִיב? רָזָה? אִתָּהּ שָׁכַבְתָּ פַּעַם…
בִּתְשׁוּבָה חָזְרָה – וְנַעֲשְׂתָה כּוֹהֶנֶת.
כָּכָה, פּוֹסְטוּם, בַּת שִׂיחוֹ שֶׁל אֶל הָרַעַם.
אָז תָּבוֹא – אָשִׂים לְךָ פֵּרוֹת וְיַיִן,
וְגַם לֶחֶם טוֹב. נֵשֵׁב וּנְשֹוֹחֵחַ.
מִשְׁכָּבְךָ אֶפְרֹשׂ מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם
וְנִלְמַד עַל כּוֹכָבִים וְעַל יָרֵחַ.
–––
כָּל חַיַּי חִבַּבְתִּי רַק חִבּוּר וָכֶפֶל.
פּוֹסְטוּם, עוֹד מְעַט – עֵת הַחִסּוּר תַּגִּיעַ
יֵשׁ קְצָת כֶּסֶף – בָּאָרוֹן, בְּתוֹךְ הַסֶּפֶל –
זֶה יַסְפִּיק לְהַלְוָיָה, אֲנִי מֵנִיחַ.
לַכִּכָּר עַל סוּסָתְךָ תִּסַּע רָגוּעַ –
בֵּית הֶטַאיְרוֹת שָׁם, בּוֹ אַהֲבָה נָתְנוּ לִי.
תְּמוּרָתָהּ תָּמִיד שִׁלַּמְתִּי מְחִיר קָבוּעַ,
תֵּן לָהֶן אוֹתוֹ תַּשְׁלוּם – שֶׁיְּבַכּוּנִי.
–––
הַדַּפְנָה הַיְּרֻקָּה כִּמְעַט רוֹעֶדֶת.
בַּחַלּוֹן – אָבָק, פְּרוּצוֹת כָּל הַדְּלָתַיִם.
הַכִּסֵּא סָדוּק, מִטָּה רֵיקָה עוֹמֶדֶת.
הַוִּילוּן סָפַג אֶת אוֹר הַצָּהֳרַיִם.
מְשׂוּכַת בְּרוֹשִׁים מֵעַל הַיָּם נִפְרֶשֶׂת.
מוּל הַכֵּף נִלְחָם בְּרוּחַ אֵיזֶה תֹּרֶן
סֵפֶר פְּלִינִיוּס סֵקוּנְדוּס בַּמִּרְפֶּסֶת.
מְצַיֵּץ קִיכְלִי בְּרַאֲמַת הָאֹרֶן.
1972