Молнию метнула глазами:
"Я видела —
с тобой другая.
Ты самый низкий,
ты подлый самый…" —
И пошла,
и пошла,
и пошла, ругая.
Я ученый малый, милая,
громыханья оставьте ваши.
Если молния меня не убила —
то гром мне
ей-богу не страшен.
1920
1893-1930. בנעוריו השתתף בפעילות מהפכנית, עבורה נידון לתקופות קצרות בבתי סוהר, שם התחיל לכתוב שירים (לימים שמח כי הסוהרים החרימו את מחברת שיריו של אותם הימים).
את המהפכה הבולשביקית קיבל בהתלהבות ונסיה לביות "בורג" במכונת העתיד הקומוניסטית, וכתב פואמות כמו "לנין" ואחרות המהללות את השילטון החדש, אך במשך הזמן התרחב הפער בינו ליבן הזרם הרשמי. בגיל 37 התאבד (הסיבות לא ברורות עדיין). אחרי מותו סטאלין הכריז כי "מאיאקובסקי הוא המשורר הטוב והמוכשר ביותר של העידן" מה שגרם לקנוניזציה של מאיקובסקי ושירתו הן בבריה"מ והן בחוגי השמאל בעולם.
היה לסמל של שירה פוטוריסטית ברוסיה. שיריו התאפיינו בריבוי ניאולוגיזמים, חריזות בלתי צפויות ומשחק רציף עם המקצב.
כְּמוֹ יִדְּתָה בָּרָק מִמַּעַל:
"רָאִיתִי
אוֹתְךָ עִם אַחֶרֶתְ!ְ
אַתָּה הַשָּׁפָל,
הַנִּבְזִי, בְּלִיַּעַל…"
וְהָלְכָה,
וְהָלְכָה,
וְהָלְכָה מְקַלֶֶּלֶת.
חֹמֶד, אֲנִי מְנֻסֶּה דַּיֵּינִי.
עִזְבִי רַעֲמַיִךְ – אֵין טַעַם:
אִם הַבָּרָק כְּבָר כָּשַׁל לְהַרְגֵּנִי –
אָז לֹא אֲפָחֵד
מֵהַרַעַם.
1920