חדשות

רָטְטוּ  בְּרוֹם  הַתְּכֵלֶת  עֲנָנִים,
בָּעֲרוּ  כַּרֵי  דְּשָׁאִים  עַל  קִרְחוֹנִים.
דִּשְׁדְּשׁוּ  שָׁם  הַפִּילִים  הַקַּדְמוֹנִים
פּוֹצְצוּ  אֶת  הַסְֹלָעִים  הַלְּבָנִים.

הֵם  שָׁמְעוּ  עַל  אֶרֶץ  הוֹדוּ  סִפּוּרִים
שֶׁהִבְטִיחוּ  אֶת  הָאָחוּ  הַמַּדְהִים.
עוֹד  צַלְיָן  הָלַךְ  לשם,  וְעוֹד  צַלְיָן,
כְּשׁבַּחֵדֶק  מְנַעְנֵעַ  כָּל  הַזְּמַן.

צֶאֱצָא  הַצַּלְיָנִים  כְּבָר  הִתְפַּנֵּק    –
קוֹל  הַסַּעַר,  קוֹל  הַשֶּׁלֶג  הַשּׁוֹקֵק
הוּא  שׁוֹמֵעַ,  וּמוֹלִיךְ  אוֹתוֹ  הַלֵּב
מְהַפֶּרֶךְ,  הַזְּבוּבִים  וְהַמַּגְלֵב

לְנַפָּה  בָּהּ  מַגְלִידוֹת  אֲבַעְְבּוּעוֹת,
שֶׁעֲלֶיהָ  רַק  נִסִּים  וְנִפְלָאוֹת
מְזַמֵּר  רוֹעֶה  חֲצִי  נִרְדַּם  כְּשֶׁנָּח
עֲלֵי  גַּב  פִּילִי,  תָּלוּל  אַךְ  מְרֻוָּח…

מָה  רוֹאֶה  הוּא?  –  שֶׁשּׁוּם  זֵכֶר  לֹא  נִשְׁאַר
מֵהַקֶּרַח  היָּרֹק  הַמְּסֻפָּר
הַמָּקוֹם  אֲשֶׁר  הָיָה  בִּלְתִי  עָבִיר    –
מִישׁוֹרִים,  דְּשָׁאִים  וְיַעַר  לְהַכְבִּיר,

נְהָרוֹת  (מַמָּשׁ  דְּמוּיֵּי  הַגָּאנְגְּס)  שֶׁבָּם
נַפְתּוּלִים  עִם  דַּיִג  טוֹב  לְבֵןי  אָדָם.
גֶּשֶׁם  צָץ–הוֹמֶה  בְּקֶשֶׁת  קְעוּרָה,
כְּמוֹ  שׁוֹרְשֵׁי  יָדֶיהָ  שֶׁל  יַלְדָּה  שְׁחֹרָה.

מִפְעָלִים  עִם  הַשַּׁלְהֶבֶת  בַּלּוֹעוֹת
מַזְכִֹירִים  הַר  גַּעַשׁ  טְרוֹפִּי  בַּלֵּילוֹת.
תִּתְעַבֶּה  הָעֲלָטָה  בְּתוֹךְ  הַכְּפוֹר
לְרַגְלֵי  כְּבוֹד  הַשּׁגַרִיר  מִבַּנְגָּלוֹר,

הַמּוּזִ'יקִים  יִתְקַבְּצוּ  מְבֹהֲלִים,
יִזְרְקוּ  עַל  הַנִּיבִים  אֶת  הַכְּבָלִים    –
אַךְ  יִפְסַע  הַפִּיל  –  אֵיתָן,  כְּמוֹ  קַבַּרְנִיט    –
לְעִירוֹ,  לִירוּשָׁלַיִם  הַפִּילִית.

2.1.1928

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן