בֵּית  חֲלוֹמוֹת  בּוֹ  כֹּה  דַּקִּים  עַרְבַּיִם,
שֶׁבּוֹ  מוֹלְכִים  בְּשֶׁקֶט  רֵיחָנִי
אָרוֹן,  כִּסְאוֹת,  קֻפְסָה  לְנַעֲלַיִם…
הַחֲפָצִים,  עָיֵף  מֵהֶם  אֲנִי.
נִגְּנוּ  חַיַּי  סִמְפוֹנְיָה  מְצַלְצֶלֶת,
אֲבָל  קָרֵב  מוֹתִי.  הַמַּטָּרָה:
לִדְאֹג  לְכֶלֶב,  לְהַצְמִיחַ  יֶלֶד  —
אוֹ  שֶׁלִפֹּל  בְמִלְחָמָה  זָרָה,
בְּחֵיל  גּוּפִי  בָּעֶצֶב  הַשָּׁכִיחַ
עוֹד  לְשַׁרֵת  לְשֵׁם  הַוְיַּת  זוּלַת,
שֶׁאֲדָמָה  זֹאת  בְּמָעוֹף  מַתְמִיהַּ
אֶת  הָאֲבִיב  עִם  אֲפָשִׁי  הַקַּט,
כְּשֶׁבְּלֵאוּת  מֻטְרֶפֶת  מִסְתּוֹבֶבֶת,
בָּאַהֲבָה  רִגְעִית  הָיְתָה  שׁוֹאֶבֶת.

1929