Я поклоняюсь вам, кристаллы,
Морские звёзды и цветы,
Растенья, раковины, скалы
(Окаменелые мечты
Безмолвно грезящей природы),
Стихии мира: Воздух, Воды,
И Мать-Земля и Царь-Огонь!
Я духом Бог, я телом конь.
Я чую дрожь предчувствий вещих,
Я слышу гул идущих дней,
Я полон ужаса вещей
Враждебных, мёртвых и зловещих,
И вызывают мой испуг
Скелет, машина и паук.
הֵם קָמוּ מִתָּאֵי הַסֹּהַר,
בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת וּמִכְרוֹת,
הַמֻּרְעָלִים בַּמֹּר הַזּוֹהֵר
שֶׁל הֶעָרִים הַמַּשְׁחִירוֹת.
הֵם – מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַקְּצִינִים,
קְנֵי הָאֲצֻלָּה שֶׁל פַּעַם,
אַשֵּׁר קָבֹר קָבְרוּ בְּלִי רַעַם
סָבִים, אָבוֹת, אַחִים, בָּנִים.
מִכָּאן – הָאֵשׁ שֶׁלֹּא כָּבְתָה
מִימֵי שְׂרֵפַת בָּתֵּי הַבָּארִין ,
הַהוֹלֵלוּת אֲשֶׁר לִוְּתָה
אֶת רָזִינִים וְקוּדֵייָרִים .
כְּרִיתַת הַשָּׁרָשִׁים – מִכָּאן,
רוּחוֹ הַמַּשְׁחִיתָה שֶׁל נֶבְסְקִי :
טוֹלֶסְטוֹי וְצֵ’כוֹב, דוסטוייבסקי –
אַנְדְרָלָמוּסְיַת העידן.
כָּאן – הַהִמְנוֹן הַסַּסְגּוֹנִי:
שְׁטוּיוֹת עַל שֵׁד קָפִּיטָלִיסְטִי,
וְעַל מַלְאָךְ פְּרוֹלֵטָרִיסְטִי
וְעַל גַּן עֵדֶן בּוּרְגָּנִי.
כָּאן – כָּל הַפָּז הָאִימְפֶּרְיָלִי
וְכָל נִמְקוֹ, הָרִקָּבוֹן
שֶׁל כָּל צִבְעֵי הַשִּׁגָּעוֹן,
הַפֵטִישִׁים, הָאִידֵאָלִים.
זֶה שָׁר: "אֶת מוֹסְקְוָה נְשַׁחְרֵר,
אֶת רוּסְיָה בִּכְבָלִים נָשִׂימָה!"
וְזֶה: "עַד הַיְּסוֹד נַחֲרִימָהּ –
וְאָז נִבְנֶה עוֹלָם אַחֵר!"
בִּשְׁנֵיהֶם מִלְחָמָה הֵפִיחָה
חָרוֹן, שִׁכְרוּת הַכּוֹחַ – נִיחָא,
אַךְ בְּעִקְבוֹת מַנְהִיג, גִּבּוֹר –
בָּא הַטּוֹרֵף בְּלַהַק חֶמֶד,
כְּדֵי שֶׁאֶת רוּסְיָה הַמְּפַעֶמֶת
לגנוב – ולאויבים למכור:
לִקְטֹל אֶת חִטָּתָהּ בְּיֵצֶר,
אֶת זֹךְ שְׁמֵימֶיהָ לְבַזּוֹת,
לִבְלֹעַ אֶת הָאוֹצָרוֹת,
לִשְׁאֹב הַיָּם וּשְׂדוֹת הַבֶּצֶר!
אֵין קֵץ לְרַעֲמִי הַקְּרָב
בְּכָל רַחֲבֵי עַרְבַת הַנֶּגֶב –
אֶת תִּפְאַרְתָּהּ זְהֻבַּת הָרֶגֶב
רוֹמְסִים הַסּוּס וְהָרַכָּב.
מִכָּאן וּמִכָּאן מַכֶּה אוֹתָנוּ
בְּקוֹל זֵהֶה נֻסְחָה פְּשׁוּטָה:
"הֲלָנוּ אוֹ לָהֶם אַתָּה?
אֵין אֶפֶס: הָאֱמֶת עִמָּנוּ"
אֲנִי לְבַד עוֹמֵד בֵּינָם,
בּוֹהֶה בָּאֵשׁ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
וּמִתְפַּלֵל מֵהַקְּרָבַיִם –
עֲבוּר כֻּלָּם. כּוֹלֵל כֻּלָּם.
1919